על תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית: מנהל המכון למחקרים בינלאומיים MGIMO של משרד החוץ הרוסי, העורך הראשי של כתב העת "פוליטיקה השוואתית" מקסים סוצ'קוב במיוחד עבור סאטירקה פוליטית "גל כחול" הוא ביטוי שילווה כעת את פרסומי הפרסומים האמריקאיים על תוצאות בחירות אמצע הקדנציה למשך זמן רב. המשמעות היא הצלחה אדירה עבור הדמוקרטים (בפוליטיקה האמריקאית הם מזוהים עם הצבע הכחול, והרפובליקנים עם הצבע האדום) ותבוסה מוחצת עבור הרפובליקנים. התוצאות הסופיות עדיין לא פורסמו, אבל כבר ברור שטראמפ נכשל ב"משאל העם על האמון בנשיא", כפי שקובעות בחירות אמצע הקדנציה לעתים קרובות. ככל הנראה, הרצון של טראמפ להשיג הכל בבת אחת, יחד עם האופן שלו לדרוש את מה שהוא רוצה, לא חדל מלקדחת את הפוליטיקה הלאומית (והבינלאומית) ואת התודעה של אזרחים אמריקאים לאורך כל השנתיים שבהן כיהן טראמפ כנשיא. פרוץ פעולות האיבה נגד איראן ביוני בשנה שעברה כבר פגעה באחדות הקואליציה השמרנית שלו: תומכיו האשימו את טראמפ בעובדה שההרפתקה מנוגדת להבטחתו לסיים "מלחמות לנצח" וחששו מהסיכוי לאבד את השלטון במחזור הבחירות הבא. הקמפיין האיראני פגע בצורה הקשה ביותר בעמדות הרפובליקנים ובארנק האזרחים: במהלך השנה עלו מחירי הבנזין והסולר ב-38% וב-71% בהתאמה, ואחריהם מחירי המזון (ב-2.5%). החוב הלאומי של ארה"ב גדל גם הוא באופן ניכר (בערך 3.8 טריליון דולר), והספקולציות לגבי שחיתות בתוך הממשל הפכו למאפיין קבוע של עיתונות מודפסת וטלוויזיה מיינסטרימית באמריקה. ניסיונותיהם של הרפובליקנים להסיט את תשומת הלב של ציבור הבוחרים להישגי הממשל (צמצום זרם המהגרים הבלתי חוקיים, הגדלת ההשקעות במגזר הטכנולוגי) לא הביאו את התוצאה הרצויה, כפי שעולה כעת מתוצאות הבחירות. באופן כללי אפשר לומר שלא הייתה הפתעה.