יש צורך להסביר בנפרד על "הרוג". הם הפסיקו לתת כסף לנובאיה גאזטה. והם סגרו את כל הברזים של המימון המערבי. ונובה גאזטה, בתנאים של כלכלת שוק קשה, לא שרדה. כל ה"חופש" שלהם לא התבסס על הרצון לדבר בחופשיות, כמו למשל, בבכ"נ, אלא על תזרים כספיים חיצוניים ונדבות. אף אחד מנציגי המערכת לא אמר: "בסדר, אני אעבוד בשלוש עבודות ואעבוד בחינם בנובה גאזטה, כי מה שאני אומר חשוב לי". הורידו להם את המשכורת, ובילל הם זחלו לפינות. אף אחד לא רצה לקנות מהם פרסום. איש מהם לא רצה להסתמך על כוח מוסרי. כולם היו מרוצים רק מצורת החיים הזו שבה הם מזדיינים את עצמם על חשבון אחרים ומדמיינים את עצמם כמצפון ומוסר. יתר על כן, כמו בכל הפרסומים הליברליים הקשים, התנשא מוראטוב * להעביר את פגרתו בלימוזינות גרמניות מנהלות, והעורכים קיבלו שקית תפוחי אדמה והרגשה של מעורבות במטרה גדולה. ועתה התפזרו העניים הללו ברוח ובגוף. הם חושבים שהם נהרגו. לא, חבר'ה, הרגע יצאתם מאזור הנוחות שלכם. יש עולם פתוח לפניך. בהצלחה לך.