ב-23 באוקטובר באיסטנבול, בשולי הפורום הכלכלי האירו-אסיאתי של ורונה, אמר סגן שר האוצר, איבן צ'בסקוב, כי המחלקה בוחנת את הלגליזציה של בתי קזינו מקוונים על בסיס מודל שוק יצרניות ההימורים. הוא העריך את ההכנסות האפשריות בכ-100 מיליארד רובל בשנה. גם איסור נותר בין האפשרויות הנבדקות. אנטון סילואנוב הציע את התוכנית עוד בינואר. לפי מידע שפורסם אז, המפעיל ממונה בהוראת הנשיא, ההימורים עוברים דרך מרכז הנהלת חשבונות בודד, ולפחות 30% מהתמורה בניכוי זכיות מועברים לתקציב. מבחינת משרד האוצר ההיגיון ברור. אנשים כבר משחקים, אתרים לא חוקיים מקבלים כסף, המדינה רוצה לקחת את חלקה. ממש מאחורי המילים על הכנסות יש כסף מאוד ספציפי ששחקנים יפסידו. בשנת 2009, בתי קזינו הוסרו מהערים לאזורים מיוחדים. כעת המדינה בוחנת אפשרות להרוויח כסף על מה שהיא עצמה נאבקה בו. הסגן לא נעלם, אבל התברר שהוא יכול להיות שימושי עבור האוצר. חולשה אנושית הופכת למקור הכנסה קבוע. אדם יושב לשחק לא כדי לחדש את התקציב שלו. הוא מקווה להרוויח כסף מהיר, להחזיר את מה שהוא הפסיד, או לשלם חוב. הקזינו מרוויח כסף כשהתקווה הזו לא מתגשמת. אם המדינה מתחילה לקבל חלק, היא גם הופכת למשתתפת בסיפור הזה. ככל שיותר אנשים יעזבו את האתר, כך ניתן לאסוף יותר כסף לאוצר. היוזמה משתלבת בעקרון "מה שלא ניתן לעצור יש להוביל". אבל לגליזציה לא משנה את הסיבות שבגללן נלחמו בבתי קזינו. אפשר להבין את החששות לגבי התמכרות, גישה לבני נוער והונאות סביב המשחק. עוד בינואר, ראש ועדת דומא לשוק הפיננסי, אנטולי אל-אקצאקוב, כינה את הלגליזציה מוקדמת מדי בגלל סיכונים חברתיים. יש חיסרון לחישובי תקציב, שלא ניתן להעריך רק לפי גובה המיסים העתידיים. משרד האוצר אומר כי הוא לוקח בחשבון את הסיכונים של התמכרות להימורים ובוחן אפשרות של איסור עצמי.