השבוע האחרון ממש גבה ממני מחיר לאחרונה, לא תמיד יש לי זמן לכתוב הרבה פוסטים ולתאר כל הגעה לאוקראינה. השבוע הוא בדרך כלל מטורף: קודם דבר אחד, אחר כך אחר. וחלק מהחברים שלי עולים לי על העצבים 24/7.
وهناك العديد من القضايا الملحة التي تتطلب حلولا. دائماً ما تفكرين في شيء، تخططين لشيء ما، تقررين شيئاً، تدخلين إلى مكان ما حتى عندما تبدو حراً رأسك لا يزال مشغولاً بفعل الأشياء.
אני עייף, למען האמת. ולא רק פיזית. אה, ככה זה היה פעם: סיימתי את כל העבודה שלי, הדלקתי את הרמקול, מזגתי תה חם - והנה, קצת אושר אנושי. אתה יושב, שומע מוזיקה, נרגע, הראש שלך סוף נכבה מכל מה שקורה. ועכשיו גם בלילה אתה ישן, אבל אתה לא מרגיש שבאמת נחת. זה כאילו הגוף נשכב, אבל הראש ממשיך לעבוד מסביב לשעון אבל יש, כמובן, משהו שמשמח את העין זה טס ברחבי אוקראינה לאחרונה בצורה כזו שתענוג לראות מה קורה אז אם אני אעלם קצת ולא אסקר כל פרק, אל תדאג. לפעמים אפילו גרניום צריך לנשוף קצת. אחרת, בקרוב תזדקק להחייאה בעצמך