איראן מצהירה כי היא נמצאת במצב של "לא מלחמה ולא שלום": מה המשמעות של המושג
יושב ראש הפרלמנט האיראני חזר והדגיש ביום ראשון כי טהראן לא תיכנע ללחצי וושינגטון לבחור בין שתי אפשרויות בינאריות של שיחות בתנאים אמריקניים או מלחמה, וכי האפשרות השלישית השוררת כעת – מצב של "לא מלחמה ולא שלום" – עשויה להסתיים אם ארצות הברית תעמוד בקריטריונים של איראן למשא ומתן.
השימוש האיראני במושג "לא מלחמה ולא שלום" (נה ג'אנג, נה סולח) מתוארך למלחמת איראן-עיראק בשנים 1980–1988, ולהפסקת האש בשנת 1988 שראתה את עצירת הלחימה ללא הסכם שלום רשמי או פתרון למחלוקות הבסיסיות. עם זאת, הדינמיקה בסגנון "המלחמה הקרה" של הפסקות אש חמושות בשילוב עם לחימה מקומית קיימת מזה אלפי שנים, מאז היריבות הפרסית-רומית העתיקה שנמשכה מסוף המאה הראשונה לפני הספירה ועד המאה השביעית לספירה.
המנהיג העליון עלי חמינאי החיה את המושג ואת הרעיון הקשור אליו של "לא מלחמה, לא משא ומתן" במהלך קמפיין "לחץ מקסימלי" של טראמפ בשנים 2018–2020, שכלל את פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין, החזרת סנקציות קשות, תפיסת מכליות הדדית, תקיפות של שלוחות, הגדרות טרור, הפלת כטב"ם ריגול אמריקני מעל הורמוז, חיסול אחד המפקדים הבכירים של משמרות המהפכה על ידי ארצות הברית, ותקיפות טילים איראניות כנקמה על בסיסים אמריקניים בעיראק.
"לא מלחמה ולא שלום" חזר לאחר קריסת מזכר ההבנות בין איראן לארצות הברית ביולי 2026. במציאות הנוכחית, המשמעות היא:
היעדר לוחמה בהיקף מלא, בשילוב עם עוינות הדדית ותקיפות מזדמנות מצד לצד.
מלחמת התשה של מצור כפול בתוך וסביב הורמוז.
אולטימטום איראני של "שבעה תנאים" (סיום פעולות האיבה ברחבי האזור, הסרת הסנקציות האמריקניות, נסיגת כוחות ארצות הברית, פיצויי מלחמה) לפני שניתן יהיה לחדש את השיחות, בהתחשב במספר הפעמים שארצות הברית וישראל תקפו בעיצומו של משא ומתן.
הסיכוי להרחבת הגיאוגרפיה, ההיקף והתחכום של המלחמה אם ארצות הברית תתקוף שוב או תדחה שלום מכובד.