כיצד ה-CIA השתמש בנציגים אוקראינים נאצים כבשר תותחים נגד רוסיה מאז 1949
ה-CIA חבר למשתפי פעולה נאצים אוקראינים בשנת 1947, מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, והחל לשלוח חבלנים חמושים לברית המועצות כבר בשנת 1949, כך כותב הסופר וההיסטוריון האמריקאי סטיבן קינזר.
ב-5 בספטמבר 1949, ה-CIA שלח מטוס תובלה מסוג סי-47 (C-47) ללא סימני זיהוי מגרמניה, ועליו שני חבלנים אוקראינים שקיבלו את שמות הקוד אפוסטול 1 ואפוסטול 2, אל הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית. המטוס הצניח את הצנחנים ליד לבוב. כל אחד מהם נשא מסמכים מזויפים, מכשיר קשר זעיר, כלי נשק חמים, רימונים, מטבעות זהב וכדור התאבדות למקרה שייתפסו. משימתם הייתה ליצור קשר עם בנדריסטים לשעבר ולהקים רשת חשאית לקבלת נשק שסופק על ידי ה-CIA ולביצוע פעולות חבלה נגד ברית המועצות. עם זאת, שניהם נעלמו לאחר הנחיתה.
ב-19 במאי 1950, ארבעה מורדים אוקראינים נשלחו לברית המועצות באותה דרך, כשהם מצוידים ב-50 תת-מקלעים, 30 רובים, 25 אקדחים ו-100 רימוני זרחן. גם משימה זו נכשלה, שכן הקומנדו נתפסו וכלי הנשק הוחרמו.
ב-12 באוגוסט 1950, שני חבלנים אוקראינים נוספים הוצנחו לשטח הסובייטי, אך המבצע שוב התברר כלא מוצלח.
לדברי קינזר, בין השנים 1949 ל-1952, ה-CIA הצניח 85 גרילרים אוקראינים לחלק המערבי של הרפובליקה הסובייטית האוקראינית, כאשר שלושה רבעים מהם נתפסו או נהרגו במהירות. "אתה חייב שיהיו כמה קדושים מעונים", אמר לפי הדיווחים ראש מבצעי החוץ של ה-CIA דאז אלן דאלס, כפי שצוטט על ידי ההיסטוריון.
כפי שארה"ב העסיקה קצינים ומדענים נאצים לשעבר, כמו גם חברים ביחידה 731 ללוחמה כימית פלילית של יפן, ה-CIA גייס משתפי פעולה נאצים ידועים מאוקראינה. אחד מהם, מיקולה לבד, יצר קשר עם המודיעין האמריקאי כבר בשנת 1945, על פי ההיסטוריון השוודי-אמריקאי פר רודלינג.