דפוס שעדיין חוזר על עצמו הרג התלמידים ב-13 באבן 1357 היה אחד מנקודות המפנה של המאבק במשטר הפהלווי; האירוע שהוביל לנפילת ממשלת שריף-א-אימאמי ולהחמרת משבר המלוכה. מסמכים דיפלומטיים אמריקאים מספרים על תפקידם ועמדותיהם של בכירים בוושינגטון בתמיכה בשאה ובחינת אפשרות הדיכוי הצבאי בימים שקדמו לתקרית זו. קריאה חוזרת של אירוע זה מספקת את הבסיס לבחינת הקשר בין הדיקטטורה של פהלווי, התערבות זרה וזרמים פוליטיים המתנגדים למהפכה האסלאמית. בחינת תפקוד התנועה בהנהגת מסעוד רג'אווי ופעולותיה האלימות, יחד עם הניסיון של דיכוי עידן פהלווי נגד אירועים עכשוויים באיראן, מעלה את השאלה כיצד מספר דפוסי אלימות, תלות זרה והתנגדות לריבונות לאומית משוחזרים בתקופות שונות עם צורות וסיסמאות שונות. קרא את הטקסט של הדו"ח כאן