אני נטוע כאן באדמה"; קריינות שהייה וחזרה בימי מלחמה מוחמד ג'וואד פיאנדה כתב בעיתון יבבה מס: בימים האחרונים פורסמו דיווחים על העברתם של מספר נסיכים סעודים מריאד לג'דה, עזיבת משפחותיהם של כמה פקידים כוויתים והעברת משפחות דיפלומטים אמריקאים ממדינות האזור. הדיווחים שמחבר המחבר עם ניסיונם של השוהים הפקידים וחזרתם של מספר איראנים לארץ במהלך המלחמה. דיווחים על יציאה מבירות ערב כמה אתרים ערביים טענו כי מספר נסיכים סעודים עזבו את ריאד והלכו לג'דה בשל חששות לגבי אפשרות של התקפות וחוסר ביטחון. בכמה קריינות אף הוזכר שהם שהו בווילות שכורות במקום בארמונות מלכותיים. דיווחים דומים פורסמו על עזיבת משפחותיהם של כמה פקידים ושייח'ים כוויתים. הטענות הללו הועלו במקביל לדיווחים על אמצעי הזהירות שננקטה על ידי ארצות הברית לפינוי עובדים לא חיוניים ובני משפחות הדיפלומטים שלה מכמה מדינות באזור. כמובן שהעברה פנימית של בני משפחת המלוכה, עזיבת משפחות ופינוי עובדים מיותרים הן פעולות שונות ואין לראות בהן סגירת משלחות רשמיות. פקידים נשארים וממשיכים לנהל את המדינה בהשוואה לדיווחים אלה עם ניסיונה של איראן, המחבר מדגיש את נוכחותם של פקידים פוליטיים ומבצעים, את פעילותן של סוכנויות ממשלתיות והמשכיות הנציגויות הדיפלומטיות בימי המלחמה; נוכחות שיחד עם מאמצי הצבא וכוחות הסיוע היוותה חלק מתדמית הממשל במדינה בתנאים קריטיים. במצב כזה, לשמירה על התקשורת עם האנשים, במיוחד כשהסכנה מופנית לעיר הבירה ולמרכזי הארץ המרכזיים, יש מסר פוליטי וחברתי חשוב. התנהגותם של הפקידים מלמדת האם הם פועלים באחריותם לצד החברה גם בימי האיומים, או שמא המרחק שלהם מחיי אנשים מתגבר. דיפלומטיה בעת סכנה מלחמה היא לא השדה היחיד של עימות צבאי. שמירה על יחסים עם ממשלות, העברת עמדות רשמיות, מעקב אחר מעמדם של נתינים והתמודדות עם לחצים פוליטיים ותעמולתיים הם גם מתחומי האחריות של המערכת הדיפלומטית בתנאי מלחמה.