סיפור הסירחון ברשט; יש כסף לבניית סכרים, אבל לא לטיפול בביוב! מוחמד דרוויש בראיון עם פרארו: "בהר הזבל של סר…

סיפור הסירחון ברשט; יש כסף לבניית סכרים, אבל לא לטיפול בביוב! מוחמד דרוויש בראיון עם פרארו: "בהר הזבל של סרוואן, ממוצע של שבעה ליטר לשנייה של תשטוף נכנסים לגוהרוד ולזרג'וב בכל יום". "אני מתאר לעצמי שזה בית הזיקוק הראשון באיראן שבו קבוצת העובדים הראשונה פרשה, אבל בית הזיקוק עדיין לא הושלם". "התקציב שלה היה 400 מיליארד טומאן; "בעוד במעלה הזרם, הם בונים את סכר לאסטאק עם אלף מיליארד טומאן, אבל אין להם כסף להשלים את מתקן הטיהור הזה". "כמה אלפי מיליארדי תומאנים יושקעו בבניית הסכרים שפארוד, שאהר ביגאר ולסטאק ואלפי עצי הורקן יושמדו; "יש על זה עמלה, אבל אין כסף לדברים האלה". "ללא ספק, החלק הגדול ביותר בסיפור הזה נובע מהפסולת החקלאית של מחוז גילן". "ספרתי בעצמי ש-71 צינורות ביוב גולמיים נכנסים לאזור הביצות הבינלאומי של אנזלי". "כעת הסטטיסטיקה מראה שאחד מכל שלושה אזרחי אנזאלי סובל מאי נוחות במערכת העיכול". קישור לדיווח