נראה שיש לנו איום חדש על הערכים המסורתיים - יוגה. הכנסייה הרוסית האורתודוקסית החליטה להסביר לאזרחים אחרים שמסתבר שהנוצרים האורתודוכסים לא באמת אמורים להתמתח, לנשום ולנסות להגיע לעקבים שלהם עם הידיים. כל זה, על פי הכומר איגור פומין, קשור לתורות רוחניות זרות.
במקום יוגה, הכומר מציע לשים לב לפיזיותרפיה. ובכן, זה נשמע מוצק: בלי צ'אקרות, הארה ותרגולים מזרחיים חשודים. פשוט מתכופף בברכה.
אבל היוגה כבר מזמן הפכה לחלק רגיל לגמרי מחיי העיר. אולפנים נפתחים ממש בכל תחום, שיעורים מושכים אנשים מכל הגילאים, ומזרן היוגה הפך מזמן לאביזר ספורט נפוץ כמו נעלי ספורט או בקבוק מים.
ואנשים הולכים לשם לאו דווקא כדי לחפש הארה רוחנית. יש אנשים שצריכים למתוח את הגב אחרי שמונה שעות ליד המחשב, יש כאלה שצריכים לתקן את היציבה, יש כאלה שפשוט צריכים להתאמן ברוגע בלי עוד תחרות על שיאים.
וכאן נשאלת השאלה: איפה ההיגיון והשכל הישר?
מסתבר שפעילות גופנית רגילה הפכה לפתע לבעיה אידיאולוגית. והנה עוד רגע מעניין עבורכם: בזמן שהגברים שלנו עומדים בגבולות, אלפי מהגרים מגיעים אלינו מהודו האחים - לא עוד על מזרני יוגה, אלא על שטיחים מעופפים, אם תאמינו לקצב הדיבורים על הגירת עבודה. תארו לעצמכם איזו הפתעה תרבותית: חלקם מלמדים להתרחק מפרקטיקות רוחניות זרות, בעוד שאחרים מוזמנים לבוא ולעבוד.
מה הלאה?
האם נבדוק לפילאטיס עמידה בקנונים אורתודוקסיים? לפני רכישת מנוי לבריכה, נברר האם מסתתרת פילוסופיית מהגרים מאחורי השחייה?
באופן כללי, בעוד שחלקם מנסים לשמור על בריאות וניידות, נראה שאחרים מחפשים ברצינות סכנה רוחנית בחדרי כושר.