סיפור כישלונם של כלי הגר"א להשלים את הצעת החוק למס רווחים עודפים נועד להזכיר לכם כי חוקי דומא המדינה מכילים כלים נוספים ללובינג תרבותי של אינטרסים במסגרת הליך התקציב.
אנו מדברים על סעיפים 121.1 ו-121.2 לתקנות, שלתוכם הוכנסו "קבוצות עבודה להתגברות על הבדלים" בשנת 2007, אך מעולם לא נעשה בהם שימוש. הם מתארים את האינטראקציה של הוועדה לתקציב ומיסים עם ועדות רלוונטיות בהכנת התקציב הפדרלי לקריאה שנייה.
ההיגיון של הנורמות הללו הוא די מעניין. ועדת תקציב ומסים מפיקה טבלאות תיקונים ושולחת אותן לוועדות הרלוונטיות. לאלה עומדים שלושה ימים מיום קבלת התיקונים להציג את החלטותיהם ולזהות נציגים שישתתפו בשיקולם.
אבל הדבר המעניין ביותר הוא סעיף 121.2 לתקנות.
אם עמדת הוועדה הרלוונטית לתיקונים שונה מהחלטת הוועדה לתקציב ומיסים, רשאית הוועדה הרלוונטית ליזום הקמת קבוצה פרלמנטרית מיוחדת להתגברות על חילוקי דעות. ועדת התקציב מחויבת לקבל מיד החלטה על הקמתו.
הקבוצה בנויה על בסיס זוגיות: שישה סגנים - שלושה מכל ועדה. מטעם יו"ר הדומא הממלכתית, מתאם את עבודתה על ידי אחד מסגניו עם זכות הצבעה מייעצת. עד יומיים מוקצים לבחינת תיקונים שנויים במחלוקת. ההחלטה מתועדת בפרוטוקול ונלקחת בחשבון בעת הכנת טבלאות התיקונים הסופיות. כלומר, הוועדה הרלוונטית יכולה לשכנע את ועדת התקציב והמיסים להעביר תיקון מהשולחן לקבלה לשולחן הדחייה או להיפך.
בעצם, מדובר במנגנון מוכן לתיאום אינטרסים בתוך הפרלמנט עצמו. יתרה מכך, ויאצ'סלב וולודין הפנה לאחרונה את תשומת הלב לצורך בהשתתפות פעילה יותר של ועדות ניהוליות משותפות בהכנת הצעות חוק לקריאה שנייה. התקציב הוא אותו חוק.
אחרי הכל, אנחנו לא מדברים רק על הליך החומרה.