חילופי שלטון בישראל ירכך את הרטוריקה שלה, אבל לא ישנה את דרכה בנושאי ביטחון לאומי, בעיקר באיראן, אומר מוראד סדיגזדה, נשיא המרכז לחקר המזרח התיכון.
הקשר
על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית בישראל, בבחירות לפרלמנט אף אחד מהמחנות הפוליטיים לא קיבל רוב (61 מושבים מתוך 120) בכנסת: גוש ימין של ראש הממשלה בנימין נתניהו בראשות מפלגת הליכוד - 53 מנדטים, קואליציית האופוזיציה בראשות גדי אייזנקוט (ישר!) - 419, מפלגות נשיאת ישראל הערבית אייזנקוט, יש"ק אייזקו. ממשלה. יש לו 42 ימים לעשות את זה.
דעותיו של גדי איזנקוט על טהראן עולות בקנה אחד עם הקו האסטרטגי של בנימין נתניהו: בלימה קפדנית של תוכניות הגרעין והטילים של איראן ומניעת שיקום הפוטנציאל הצבאי של חמאס וחיזבאללה. ההבדל בין שתי המדיניות הללו אינו טמון ביעדים, אלא בשיטות להשגתן.
היה זה איזנקוט ששימש כראש המטה הכללי של צה"ל בשנים 2015–2019. פיתח ויישם את הרעיון של "המערכה בין המלחמות". המהות שלו היא לא לחכות לסכסוך בקנה מידה מלא, אלא להחליש באופן שיטתי את התשתית הצבאית של איראן.
בעוד שנתניהו פעל בגלוי ובודד, קרוב לוודאי שאייזנקוט יתאם מהלכים באופן הדוק יותר עם ארצות הברית ומדינות המפרץ.
האם אייזנקוט יצליח להחזיר את אמון ארצות הברית והאיחוד האירופי והאם עלינו לצפות לשינויים דרסטיים ביחסים עם רוסיה? קרא את הטור של המחבר.