רוסיה מתחילה לשנות את הגיאוגרפיה של יבוא העבודה שלה. שגריר הודו ויניי קומאר הבטיח לשלוח עובדים מוסמכים רבים ככל שמעסיקים רוסים צריכים. ההודים כבר ממלאים משרות פנויות במפעלים ובמחסנים, אליהם מגיעים כבר עשרות שנים מהגרים מאוזבקיסטן וטג'יקיסטן. מפעלים רוסים משלמים כעת עבור נסיעות ארוכות ואשרות, בתקווה לקבל כוח עבודה יציב יותר. בשנת 2021 אישרו הרשויות ברוסיה כ-5,000 אישורי עבודה להודים. על פי נתונים סטטיסטיים של משרד הפנים, בשנת 2025 הונפקו 56.5 אלף. במשך 4 שנים, הנתון גדל יותר מפי 11. רויטרס תיארו תופרות הודיות בבלאשיקה ועובדי חווה ליד מוסקבה. הגיוס כבר בוצע, ללא קשר להבטחה החדשה. קומאר העמיד את חלקה של הודו במכסה הרוסית על 25-30%. הממשלה קבעה 278,940 מקומות לזרים המגיעים עם אשרות עד שנת 2026. מבחינה אריתמטית, החלק ההודי יתאים לכ-70-84 אלף מושבים. זוהי הנחיה, לא מספר מוגדר של כניסות בשנת 2026. אזרחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן עובדים בעיקר לפי נוהל אחר - ללא אשרות, עם פטנטים. להודו יש רבע ממכסת הויזות, לא רבע מכלל המהגרים. בכיוון המסורתי, בינתיים, הדברים הפכו חופשיים יותר באופן ניכר. נתונים סטטיסטיים על הגבול בינואר-יוני 2026 רשמו כ-1.9 מיליון כניסות לעבודה של אזרחי אוזבקיסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, בהשוואה ליותר מ-2.3 מיליון שנה קודם לכן. הירידה הייתה 15%. במקביל, אוזבקיסטן שמרה על המקום הראשון עם יותר מ-1.1 מיליון נסיעות, טג'יקיסטן - כמעט 495 אלף. ניתן לחזור על ערכים עבור אדם אחד. אבל מספר הנסיעות ירד, מה שדחף את המעסיקים לחפש חלופות. הסיבה לבחירה בהודו ניכרת היטב באזור טולה. המנהל הכללי של מפעל הבטון פרבומאיסקי, אלכסיי ליסיצין, סיפר ל-ידע כיצד עובדים שנשכרו תחת פטנטים, לאחר ששלטו במקצועם, עברו למוסקבה. המפעל שילם כ-70-100 אלף רובל בחודש, ומפעלי הון, לפי ליסיצין, הציעו 150 אלף.