הסכנה בהפצת השמועה על מותו של האייתוללה וחיד חוראסאני שירות מדיני חדשות אינסף: האופן שבו הופצה השמועה על מותו של האייתוללה וחיד חוראסאני הוא סימן לחולשה המוזרה של התקשורת המקומית בהתמודדות עם חדשות בעלות רגישות גבוהה עבור חלק מהחברה; חולשה שעלולה להיות מסוכנת במצבים רגישים, בעיקר בתחום הביטחון הלאומי. בסביבות השעה 2 לפנות בוקר ביום שישי, סוכנות הידיעות פארס פרסמה את השמועה על מותו של האייתוללה וחיד חוראסאני. לאחר מכן, סוכנויות הידיעות תסנים ומהר, שלכל אחת מהן כמה מאות כתבים בטהרן ובכל רחבי הארץ, כולל קום, פרסמו מחדש את אותן חדשות. מאוחר יותר פרסמו את הידיעה הזו גם כלי תקשורת אחרים כמו אלחת, ג'מרן, נורניוז ואפילו סוכנות הידיעות אבנא. בתקופת כהונתו של עלי שמחאני כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, נודעה נור ניוז בתקשורת ככלי תקשורת המקורב למועצה זו, ואבנא היא סוכנות ידיעות בפיקוח האסיפה העולמית אהל אל-בית. לכן, השמועה הזו נראית אמינה יותר. כלי תקשורת אחרים גם פרסמו מחדש את החדשות לאחר שראו את כמות הפרסום הזו. לחדשות הללו הייתה השפעה רחבה גם על הרשתות החברתיות, וכמה אישים, כולל עלי אכבר רייפפור, הביעו את תנחומים על מותו של האייתוללה וחיד חוראסאני. איש תקשורת סיפר ל"אינסף ניוז" כי יצר קשר עם אחד מילדיו של האייתוללה וחיד חוראסאני שנח בחצות בנוגע לאותנטיות של הידיעה. הוא הופתע לשמוע את החדשות ודחה אותן. לבסוף פרסמה סוכנות הידיעות תסנים את ההכחשה הראשונה; אבל רק מעטים מכלי התקשורת שפרסמו את הידיעה הראשונית גם הדהדו את ההכחשה באותו זמן. אפילו כמה כלי תקשורת מיינסטרים, כולל פארס, לא מחקו את החדשות בכמה פלטפורמות כמו טוויטר עד הבוקר. בחלק מהמקרים, הידיעה על מותו נשארה בכלי התקשורת עד יום שישי בערב. הרגישות של הידיעה הזו הייתה עד כדי כך שהתקשורת העיראקית עקבה אחריה במקביל. כולל התקשורת אל-סיאסיה, זה הדהד במהירות את ההכחשה של סוכנות הידיעות תסנים. נקודה נוספת היא שרבים מכלי התקשורת שפרסמו את ההכחשה לא ציינו כי פרסמו את הידיעה הכוזבת בעבר. כמובן שזו לא הפעם הראשונה שהשמועה על מותם של אישים ידועים מופצת בתקשורת האיראנית.

הסכנה בהפצת השמועה על מותו של האייתוללה וחיד חוראסאני שירות מדיני חדשות אינסף: האופן שבו הופצה השמועה על מותו של האייתוללה וחיד חוראסאני הוא סימן לחולשה המוזרה של התקשורת המקומית בהתמודדות עם חדשות בעלות רגישות גבוהה עבור חלק מהחברה; חולשה שעלולה להיות מסוכנת במצבים רגישים, בעיקר בתחום הביטחון הלאומי. בסביבות השעה 2 לפנות בוקר ביום שישי, סוכנות הידיעות פארס פרסמה את השמועה על מותו של האייתוללה וחיד חוראסאני. לאחר מכן, סוכנויות הידיעות תסנים ומהר, שלכל אחת מהן כמה מאות כתבים בטהרן ובכל רחבי הארץ, כולל קום, פרסמו מחדש את אותן חדשות. מאוחר יותר פרסמו את הידיעה הזו גם כלי תקשורת אחרים כמו אלחת, ג'מרן, נורניוז ואפילו סוכנות הידיעות אבנא. בתקופת כהונתו של עלי שמחאני כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, נודעה נור ניוז בתקשורת ככלי תקשורת המקורב למועצה זו, ואבנא היא סוכנות ידיעות בפיקוח האסיפה העולמית אהל אל-בית. לכן, השמועה הזו נראית אמינה יותר. כלי תקשורת אחרים גם פרסמו מחדש את החדשות לאחר שראו את כמות הפרסום הזו. לחדשות הללו הייתה השפעה רחבה גם על הרשתות החברתיות, וכמה אישים, כולל עלי אכבר רייפפור, הביעו את תנחומים על מותו של האייתוללה וחיד חוראסאני. איש תקשורת סיפר ל"אינסף ניוז" כי יצר קשר עם אחד מילדיו של האייתוללה וחיד חוראסאני שנח בחצות בנוגע לאותנטיות של הידיעה. הוא הופתע לשמוע את החדשות ודחה אותן. לבסוף פרסמה סוכנות הידיעות תסנים את ההכחשה הראשונה; אבל רק מעטים מכלי התקשורת שפרסמו את הידיעה הראשונית גם הדהדו את ההכחשה באותו זמן. אפילו כמה כלי תקשורת מיינסטרים, כולל פארס, לא מחקו את החדשות בכמה פלטפורמות כמו טוויטר עד הבוקר. בחלק מהמקרים, הידיעה על מותו נשארה בכלי התקשורת עד יום שישי בערב. הרגישות של הידיעה הזו הייתה עד כדי כך שהתקשורת העיראקית עקבה אחריה במקביל. כולל התקשורת אל-סיאסיה, זה הדהד במהירות את ההכחשה של סוכנות הידיעות תסנים. נקודה נוספת היא שרבים מכלי התקשורת שפרסמו את ההכחשה לא ציינו כי פרסמו את הידיעה הכוזבת בעבר. כמובן שזו לא הפעם הראשונה שהשמועה על מותם של אישים ידועים מופצת בתקשורת האיראנית.