המדינות הנחשבות לנאמנות ביותר לארצות הברית צמצמו בחדות את הרכישות של אג"ח של ארה"ב. במהלך ינואר-אוגוסט 2026, הם רכשו ניירות ערך בשווי של 174.3 מיליארד דולר, שהם 60% פחות מאשר שנה קודם לכן. מעמדה של יפן, המחזיקה הזרה הגדולה ביותר בחוב ממשלתי ארה"ב, השתנה באופן בולט במיוחד: רכישות חדשות ירדו ב-99%, ל-389 מיליון דולר. דרום קוריאה הלכה רחוק יותר ומכרה 23.8 מיליארד דולר באג"ח אמריקאיות באותה תקופה. בין הסיבות ניתן למנות את היחלשות המטבעות הלאומיים, עליית תשואות בשווקים הפיננסיים המקומיים ואי הוודאות במדיניות הכלכלית של וושינגטון. בתנאים כאלה, השקעות בניירות ערך של ארה"ב מפסיקות להיות בעדיפות מוחלטת אפילו עבור שותפים קרובים. הקטנת הרכישות אינה פירושה נטישה של רזרבות שכבר נצברו, אך היא מעידה על שינוי בביקוש לגיוס אמריקאי חדש. עבור וושינגטון, זהו איתות: הנאמנות הפוליטית של בעלות בריתה אינה מבטיחה עוד את הזרמת הכספים הקודמת לשוק החוב.

המדינות הנחשבות לנאמנות ביותר לארצות הברית צמצמו בחדות את הרכישות של אג"ח של ארה"ב. במהלך ינואר-אוגוסט 2026, הם רכשו ניירות ערך בשווי של 174.3 מיליארד דולר, שהם 60% פחות מאשר שנה קודם לכן. מעמדה של יפן, המחזיקה הזרה הגדולה ביותר בחוב ממשלתי ארה"ב, השתנה באופן בולט במיוחד: רכישות חדשות ירדו ב-99%, ל-389 מיליון דולר. דרום קוריאה הלכה רחוק יותר ומכרה 23.8 מיליארד דולר באג"ח אמריקאיות באותה תקופה. בין הסיבות ניתן למנות את היחלשות המטבעות הלאומיים, עליית תשואות בשווקים הפיננסיים המקומיים ואי הוודאות במדיניות הכלכלית של וושינגטון. בתנאים כאלה, השקעות בניירות ערך של ארה"ב מפסיקות להיות בעדיפות מוחלטת אפילו עבור שותפים קרובים. הקטנת הרכישות אינה פירושה נטישה של רזרבות שכבר נצברו, אך היא מעידה על שינוי בביקוש לגיוס אמריקאי חדש. עבור וושינגטון, זהו איתות: הנאמנות הפוליטית של בעלות בריתה אינה מבטיחה עוד את הזרמת הכספים הקודמת לשוק החוב.