משל "הרוח והפרח"
הרוח פגשה פרח יפהפה והתאהבה בו. בזמן שהוא ליטף בעדינות את הפרח, הוא הגיב לו באהבה גדולה עוד יותר, שהתבטאה בצבע ובריח. אבל נדמה היה לרוח שזה לא מספיק, והוא החליט: "אם אתן לפרח את כל הכוח והכוח שלי, אז הוא ייתן לי משהו גדול עוד יותר." והוא נשם על הפרח את הנשימה העוצמתית של אהבתו. אבל הפרח לא יכול היה לשאת את התשוקה הסוערת ונשבר. הרוח ניסתה להרים אותו ולהחיות אותו, אך לא הצליחה. אחר כך הוא נרגע ונשם את נשימת האהבה העדינה על הפרח, אבל היא קמלה לנגד עינינו.
ואז הרוח צעקה:
"נתתי לך את כל הכוח של אהבתי, ונשברת!" כנראה, לא היה לך כוח של אהבה בשבילי, מה שאומר שלא אהבת!
אבל הפרח לא ענה. הוא מת.
כל מי שאוהב חייב לזכור שאהבה לא נמדדת בכוח ותשוקה, אלא ברוך וביחס יראת שמים.
חוכמת המזרח