ישנם אנשים ש"מתרגלים רוחניות" במשך שנים רבות, אך לא חלו שינויים משמעותיים בחייהם. חלקם יכולים לצטט ברהיטות מכתבי קודש, לדון בתנועות פילוסופיות שונות ולנשא נאומים ארוכים בנושאים אלו. המוח שלהם מלא במושגים מנטליים.
ידע, לעומת זאת, הוא נטל נוסף אם לא נעשה בו שימוש בחיינו שלנו. כשם שפשוט דיבור על נטילת תרופה לא ירפא מחלה גופנית, קריאה והקשבה לידע הם חסרי תועלת אלא אם כן מסתכלים פנימה ומיישמים אותו בכל רגע בחיים.
חלקם משתמשים בידע רוחני כדרך לברוח מבעיות יומיומיות. אם הידע אינו מגביר את מיומנותנו בחיים ואינו נותן לנו כוח להתגבר על כל תהפוכות הגורל, אזי מטרתו לא הושגה. מאחר שיש ידע אין פירושו רכישת חוכמה, אנשים רבים, לאחר שנים רבות של "התפתחות רוחנית" כזו, הופכים משוטים בורים לשוטים אינטליגנטים.
הקריטריון היחיד לשיפוט האם הידע שימש למטרה שלו הוא הפחתה הדרגתית של הסבל בחיי היומיום של האדם, כאשר הוא חווה יותר ויותר שלווה, שמחה ואהבה.
סרי תאטה
חוכמת המזרח