משל "לעולם אל תתווכח עם חמורים"
פעם אחת אמר החמור לנמר:
- הדשא כחול.
טייגר השיב:
- לא, הדשא ירוק&33;
פרצה מחלוקת, והם הלכו אל האריה, מלך היער, כדי לפתור את המחלוקות ביניהם.
עוד לפני שהגיעו למקום ביער שבו ישב האריה על כסאו, התחיל החמור לבכות:
– הוד מלכותך, האם זה נכון שהדשא כחול?
לב השיב:
- כן, זה נכון, הדשא כחול.
החמור התמוגג והמשיך:
— הנמר לא מסכים איתי, מתווכח ומעצבן אותי. בבקשה תעניש אותו.
מלך החיות הכריז:
- הנמר ייענש ב-5 שנים של שתיקה.
החמור קפץ בשמחה והמשיך הלאה, וחזר בשביעות רצון:
- הדשא כחול, הדשא כחול...
הנמר, לאחר שקיבל את עונשו, שאל את האריה:
– הוד מלכותך, מדוע הענשת אותי? הדשא לא ירוק?
לב השיב:
- אכן, הדשא ירוק.
הנמר המופתע שאל:
"אז למה אתה מעניש אותי?"
לב השיב: "זה לא קשור לשאלה אם הדשא כחול או ירוק." קיבלת את העונש כי חיה כל כך אמיצה ואינטליגנטית כמו הנמר לא יכולה לבזבז את זמנה בוויכוחים עם חמור. ואז בוא אליי עם השאלה הזו.
בזבוז הזמן הגרוע ביותר הוא להתווכח עם טיפש וקנאי שלא אכפת לו מהאמת ולא מהמציאות, אלא רק מהניצחון של אמונותיו ואשליותיו.
לעולם אל תבזבז זמן על ויכוחים חסרי טעם. יש אנשים שלא משנה כמה הוכחות ועובדות מסופקות להם, הם עדיין לא מסוגלים להבין. הדבר היחיד שהם רוצים זה להיות צודקים, למרות שזה רחוק מלהיות המצב.
כשהבורות זועקת, האינטלקט שותק.
חוכמת המזרח