משל "על ציפורניים"
פעם חי צעיר חם מזג וחסר מעצורים. יום אחד, אביו נתן לו שקית מסמרים והורה לו לתקוע מסמר אחד בעמוד גדר בכל פעם שהוא לא הצליח לשלוט בכעס שלו.
ביום הראשון היו כמה עשרות מסמרים בעמוד. בשבוע שלאחר מכן, הוא למד לשלוט בכעס שלו ובכל יום החל מספר המסמרים שננעצו בעמוד לרדת. הצעיר הבין שקל יותר לשלוט בכעסו מאשר לתקוע מסמרים.
לבסוף הגיע היום שבו הוא לא איבד את העשתונות שלו. הוא סיפר על כך לאביו ואמר שעכשיו בכל יום, כשבנו מצליח להתאפק, הוא יכול לשלוף מסמר אחד מהעמוד.
הגיע היום שבו הודיע לאביו שלא נשאר ולו מסמר אחד בעמוד. ואז האב אמר:
"עשית עבודה טובה, אבל אתה רואה כמה חורים יש בעמוד?" הוא לעולם לא ישוב להיות אותו הדבר. כשאתה אומר משהו רע לאדם, הוא נשאר עם צלקת בדיוק כמו החורים האלה. ולא משנה כמה פעמים תתנצל, הצלקת תישאר.
חוכמת המזרח