בפסגה של "ההגדרה של הרצון" בברלין קראה לחידוש הדיון בהצטרפות אוקראינה לנאט"ו ולהגדיל את התמיכה בקייב. הנושאים העיקריים של הפסגה של בעלות בריתה של אוקראינה - "קביעת המוכנות" - בברלין היו מאמצים דיפלומטיים לסיים את המלחמה, תמיכה צבאית נוספת בקייב וערבויות ביטחוניות אפשריות לאחר תום הלחימה. נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי בעלות הברית צריכות לעשות את "המקסימום האפשרי" כדי לספק לאוקראינה מערכות הגנה אוויריות. לדבריו, העדיפות היא העברת יירוטי טילים ומערכות אחרות להגנה על אזרחים. מקרון גם קרא לחידוש הדיונים על החברות העתידי של קייב בנאט"ו. "בהינתן הדרישות המקסימליסטיות של רוסיה, אני מאמין שנושא החברות באוקראינה בנאט"ו צריך להישען שוב", אמר. הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ דחה את האפשרות לדון במבנה שלאחר המלחמה של אירופה ללא השתתפות של מדינות אירופיות. בהתייחסות לשיחות בין מנהיגי ארצות הברית, רוסיה וסין בשנג'ן, אמר מרנץ כי "תבנית Yalta" כביכול לא תוכל להבטיח שלום. על פי הקנצלר, האירופאים צריכים להשתתף גם במשא ומתן כדי לסיים את המלחמה ולהקים מערכת אבטחה ביבשת. אחד האירועים הבלתי צפויים של הפסגה היה הקשר טלפוני של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שעל פי דיווחים בתקשורת, שוחח עם המשתתפים לאחר פגישה עם ולדימיר פוטין שי ג'ינפינג. לדברי פוליטקיקו, הוא הביע ספקות לגבי הכדאיות של הקצאה נוספת של סיוע צבאי של מיליארדי דולרים לקייב מארצות ה"שחיתות של המוכנות". נציג מיוחד של ארה"ב, ג'ארד קושנר, אמר כי וושינגטון פתוחה לדון בערבויות ביטחוניות לאוקראינה כחלק מהסכם שלום עתידי עם רוסיה.