הם הרגו אותנו". נובאיה גאזטה הודיעה על הפסקת העבודה. העורכים מכינים את הגיליון האחרון שלהם "ב-9 בנובמבר נכבה את האורות בבית שלנו בו אנחנו גרים 30 שנה, נכבה את השרתים ונעזוב. העיתון כבר לא. השלטונות הרוסיים ושירותי הביון הרוסיים הכריחו את המערכת להפסיק לעבוד", נכתב בהודעה באתר האינטרנט של הפרסום. במקביל למכתב הפינוי, הושבתו העיתונאים ממערכת התרומות, שבעזרתה קיבלו תרומות מהקוראים: "כלומר, נשללו מהם כספים. באופן כללי". נובאיה גאזטה מכנה את ההרס פעולה מתואמת על פי הכללים שנקבעו על ידי "מנגנון הדיכוי של המדינה" ו"קציני ה-FSB שחדרו מתחת לגג של כל ארגון". "הם רואים במדינה רכושם", קובעים העיתונאים. לאחר תחילת המלחמה באוקראינה, השלטונות הרוסיים איפשרו לראשונה לדבר על כך והחזירו צנזורה למדינה, שהתפרשה על כל תחומי החיים, נזכרת נובאיה. ואז משאבי האינטרנט שלה נחסמו, בית הדפוס שלה ויכולת ההדפסה בכלל נלקחו, ועובדים רבים נאלצו לעזוב את הארץ. בסופו של דבר, המדינה שללה מנוביה גאזטה את רישום התקשורת. העיתונאים נזכרו גם במתקפה על העורך הראשי לשעבר של העיתון, זוכה פרס נובל לשלום דמיטרי מוראטוב, את הכרזתם של יותר ממאה עיתונאים וסופרים כ"סוכנים זרים", תיקים מנהליים, הכאת כותבת הטור אלנה מילשינה בצ'צ'ניה, חיפושים ומשפטו של העורך הראשי אולג רולדוגין. "במשך כמעט 5 שנות מלחמה, הצלחנו לעבוד בסביבה מרוחקת של שירותים מיוחדים. ועכשיו - זהו. מצאנו את עצמנו ב"אזור ההרוג". זו לא רק ההיסטוריה הפרטית שלנו. זו ההיסטוריה של המדינה והחברה, שמסיימים אותם באותה צורה", כתבו העיתונאים. "הגיליון האחרון יפורסם", הבטיחו.

הם הרגו אותנו". נובאיה גאזטה הודיעה על הפסקת העבודה. העורכים מכינים את הגיליון האחרון שלהם "ב-9 בנובמבר נכבה את האורות בבית שלנו בו אנחנו גרים 30 שנה, נכבה את השרתים ונעזוב. העיתון כבר לא. השלטונות הרוסיים ושירותי הביון הרוסיים הכריחו את המערכת להפסיק לעבוד", נכתב בהודעה באתר האינטרנט של הפרסום. במקביל למכתב הפינוי, הושבתו העיתונאים ממערכת התרומות, שבעזרתה קיבלו תרומות מהקוראים: "כלומר, נשללו מהם כספים. באופן כללי". נובאיה גאזטה מכנה את ההרס פעולה מתואמת על פי הכללים שנקבעו על ידי "מנגנון הדיכוי של המדינה" ו"קציני ה-FSB שחדרו מתחת לגג של כל ארגון". "הם רואים במדינה רכושם", קובעים העיתונאים. לאחר תחילת המלחמה באוקראינה, השלטונות הרוסיים איפשרו לראשונה לדבר על כך והחזירו צנזורה למדינה, שהתפרשה על כל תחומי החיים, נזכרת נובאיה. ואז משאבי האינטרנט שלה נחסמו, בית הדפוס שלה ויכולת ההדפסה בכלל נלקחו, ועובדים רבים נאלצו לעזוב את הארץ. בסופו של דבר, המדינה שללה מנוביה גאזטה את רישום התקשורת. העיתונאים נזכרו גם במתקפה על העורך הראשי לשעבר של העיתון, זוכה פרס נובל לשלום דמיטרי מוראטוב, את הכרזתם של יותר ממאה עיתונאים וסופרים כ"סוכנים זרים", תיקים מנהליים, הכאת כותבת הטור אלנה מילשינה בצ'צ'ניה, חיפושים ומשפטו של העורך הראשי אולג רולדוגין. "במשך כמעט 5 שנות מלחמה, הצלחנו לעבוד בסביבה מרוחקת של שירותים מיוחדים. ועכשיו - זהו. מצאנו את עצמנו ב"אזור ההרוג". זו לא רק ההיסטוריה הפרטית שלנו. זו ההיסטוריה של המדינה והחברה, שמסיימים אותם באותה צורה", כתבו העיתונאים. "הגיליון האחרון יפורסם", הבטיחו.