🔶 פריחת הקנייה והמכירה של הלוואות באיראן; כאשר הסחורה זוכה
דיווח מאת אומיד בריין
מורטזה, גבר בן 30 מקאראג'י, כשרצה להקים את בית הקפה הקטן שלו, הבין עד מהרה שדלתות מערכת הבנקאות סגורות בפני אנשים חסרי הון ומכרים. מתוך צורך הוא הלך לפרסומות בשוק השחור לקבלת הלוואות וקנה זיכיון של מיליארד טומאן תמורת 300 מיליון טומאן. אבל הבעיה העיקרית הייתה במקום אחר: מציאת ערב.
כשאף אחד מהסובבים אותו לא נכנס לנטל הערבות, רגליו של מורטזה נפתחו לשוק העוסקים מול בית המשפט; כאשר הערב והביטחונות, כמו ההלוואה עצמה, הופכים למזומן של העסקה. הוא מספר: "מצאתי ערב שלקח 100 מיליון טומאן במזומן וגם משעבד את מסמך הדירה שלי". אבל מאוחר יותר גיליתי שהוא השכיר את המסמך שלי למישהו אחר כדי להביא את האסיר שלו לחופשה. "ההלוואה הזו הרסה לי את כל החיים ולקח לי שנים לחזור לאפס".
הסיפור של מורטזה הוא סיפורם של אלפי אזרחים שנלכדו במלכודת של שוק האשראי הבלתי רשמי. למרות שהבנק המרכזי רואה ברכישה ומכירה של הלוואות בלתי חוקיות ומזהיר כל הזמן מפני הונאה ושימוש לרעה במסמכי זהות, תוך ציון הנחיות רגולטוריות, המציאות בקומת הרחוב היא הוכחה נוספת; הוראות נייר לעולם לא יהוו יריב נואש לחברות שמתדפקות על כל דלת כדי לספק נזילות.