🔶 דור ה-Z הגיע לרחוב; הנוער הגרמני לא יכול לחכות יותר
תנועה בשם "שלטוני דור ה-Z" השתלטה לראשונה על רחובות הערים הגדולות בגרמניה.
לדברי מארגני ההפגנה הארצית, ביום שבת ה-31 באוקטובר הפגינו 120,000 איש ברחבי הארץ את יירוטם.
הדרישות של תנועה זו אינן מופשטות ואינן אידיאולוגיות: יותר כסף לבתי ספר, טיפול בהתמכרויות ופסיכותרפיה; התמודדות עם מחיר הדיור המרקיע שחקים; צדק חברתי; הגנה רצינית יותר על הסביבה.
ושני "לא" ברורים: לא להרחבת מצלמות המעקב הממשלתיות ולא להחזרת הגיוס.
צעירים גרמנים באחת המדינות העשירות בעולם מוחים נגד כאבים המובנים לכולם בכל פינה בעולם: זמני ההמתנה לפסיכותרפיה בערים מסוימות הגיעו ליותר משנה, דמי השכירות עלו בחמש השנים האחרונות עד כדי כך שצעירים רבים כבר לא יכולים לחיות באופן עצמאי, ובתי ספר ציבוריים נמצאים בלחץ של מחסור במורים ומבנים רעועים. במקום השקעה חברתית, הממשלה הפדרלית התמקדה בהגדלת התקציב הצבאי, ובשל כך היא התמודדה עם התנגדות נרחבת מצד הדור הצעיר.
בברלין התאספו כחמשת אלפים איש מול שער ברנדנבורג.
במינכן צעדו ארבעת אלפים איש בשלווה מול אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן.
בפרנקפורט התאספו מפגינים ליד בניין הבנק המרכזי של אירופה, בחירה סמלית ליירט אי-שוויון כלכלי. מאות ואלפי אנשים השתתפו בפרייבורג, מיינץ ולייפציג.
אבל בהמבורג, קלן ופרנקפורט המצב היה שונה.
בהמבורג, המון לבוש שחורים, רעולי פנים, פירק מחסומי רחוב מפלסטיק והצית חלקם. המשטרה התערבה בכיכר שטיינטור באמצעות גז פלפל ותותח מים.
בפרנקפורט המצב היה חמור יותר: מפגינים יידו אבנים לעבר השוטרים ופצעו שוטר. המשטרה ניסתה לפזר את המפגינים באמצעות תותחי מים. בקלן הודיעה המשטרה על פירוק הצעדה כולה לאחר שהמפגינים הפרו את האיסור לכסות את פניהם והשתמשו בחומרי בעירה. קבוצה ניסתה להגיע למרכז העיר כשנתקלה בכוחות משטרה ובשני מתזי מים.
בשטוטגרט, המשטרה חזרה ואמרה ברמקול: "צעק חזק, אבל תישאר רגוע".
בברלין, בסופו של יום, נוצרה כינוס נפרד עם יותר משלושת אלפים איש, שלא היה לו כל קשר ל"חוקי דור ה-Z". שם התעמתו המפגינים עם המשטרה באמצעות השלכת חומרי תבערה וביצים.