מה יהיה גורלה של ישראל לאחר הבחירות? במערכת הפוליטית בישראל, ניצחון בבחירות לפרלמנט אינו אומר בהכרח לקיחת השלטון. במקום בחירה ישירה של ראש הממשלה, אזרחי המדינה הזו מצביעים לרשימת המפלגות ו-120 המושבים הפרלמנטריים, הידועים ככנסת, מחולקים לפי חלקן של הקולות של המפלגות שזכו לפחות ב-25.3% מהקולות הכשרים. נדרשים לפחות 61 מושבים כדי להקים קואליציה עם רוב מוחלט. לאחר פרסום התוצאות הרשמיות של הבחירות, עומדים לרשות נשיא ישראל, יצחק הרצוג, שבעה ימים להתייעץ עם נציגי המפלגות ולהפקיד את אחריות הרכבת הממשלה בידי חבר כנסת. אדם זה אינו בהכרח מנהיג המפלגה הגדולה ביותר, אלא האדם שלפי הנשיא יש לו את הסיכוי הטוב ביותר להרכיב את הממשלה. בשלב הראשון יהיו למועמד הנבחר 28 ימים לנהל משא ומתן עם המפלגות ולהרכיב את הממשלה. ניתן להאריך מועד זה ב-14 ימים נוספים באישור הנשיא. אם המשא ומתן ייכשל, הנשיא יכול למנות אדם אחר להרכיב את הממשלה בתוך שלושה ימים. גם למועמד השני יש 28 ימים, אך לא ניתן להאריך מועד זה. במקרה של כישלון בשלב זה, יהיו לנציגי הכנסת 21 יום להציע מועמד אחר בחתימת 61 נציגים לפחות. לאדם המועמד יהיו 14 ימים להרכיב את הממשלה. אם המאמץ הזה ייכשל, הפרלמנט יפוזר ויש לקיים בחירות חדשות בתוך 90 יום. אפשר כמובן גם הקמת ממשלת מיעוט עם הצבעת אמון בפרלמנט, אם כי ממשלה כזו תהיה תלויה בתמיכת מפלגות מחוץ לקואליציה כדי להמשיך לפעול. כעת, תוצאות הבחירות ביום שלישי (27 באוקטובר) מראות שישראל עשויה להיכנס שוב לסבבים ארוכים של משא ומתן מדיני. אף אחד משני המחנות המרכזיים לא הצליח להשיג את הרוב הדרוש והמפלגות הערביות נמצאות בעמדה לשנות את מאזן הכוחות. השתתפותם של קרוב ל-78 אחוזים מבעלי זכות הבחירה בבחירות בישראל הייתה הגבוהה ביותר מאז 1999. אולם אחוז ההצבעה הגדול, בניגוד למצופה, לא יכול היה להביא לגיבוש רוב ברור בפרלמנט. נכון ליום רביעי (28.10), עם ספירת כ-85% מהקולות, זכתה מפלגת הליכוד בראשות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ב-2.