ניהול חרדה בתנאים כלכליים, פוליטיים וחברתיים לא בטוחים דו"ח של מיטרה שוג'אי מה-1 ביוני עד ה-6 ביולי השנה, ארגון הרווחה במדינה יישם את "תוכנית הערכת הבריאות הלאומית" ברחבי איראן. על פי תוצאות הסקר הזה, שפורסם ב-3 בנובמבר והשתתפו בו מיליון איש, "16.3 אחוז מהנשאלים נמצאים ברמת סיכון גבוהה מבחינת ההשפעה ההרסנית של מלחמה על בריאות הנפש וסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית". כמו כן, במחוז טהראן עם קצת יותר מ-20% ו-רזאווי חוראסאן עם כ-9% יש את המספר הגבוה ביותר של אנשים עם חרדה. המשמעות היא שאחד מכל חמישה אנשים בטהרן סובל מחרדה. סקר זה נערך בתקופה שבה מלחמת 40 הימים בין איראן לארה"ב הסתיימה ככל הנראה בהסכם שביתת נשק שביר, אך התקפות מפוזרות של שני הצדדים והמצור הימי על איראן נמשכו. ושני המחוזות טהראן וח'וראסאן רזאווי, במיוחד הערים טהראן ומשהד, היו המרכזים העיקריים של הרג עקוב מדם במהלך הפגנות ינואר. במצב כזה ניתן לחזות ולהסביר את רמת החרדה הגבוהה בקרב אנשים, במיוחד בערים הגדולות. אך האם ניתן להסביר היקף זה (חמישית מהאוכלוסייה) גם במצב זה? רזא קזמזדה, פסיכולוג המתגורר בבלגיה, אומר: "בוודאי שהנתון הזה מדאיג, אבל בתנאים של החברה שלנו היום, זה מובן לחלוטין ולא רחוק מהצפוי". בראיון לדויטשה וולה הוא מדגיש כי חרדה אינה סימפטום למחלה בפני עצמה, ובהתחשב במצבה הנוכחי של איראן, "היא יכולה להיחשב כתגובה טבעית לתקופה ארוכה של חוסר ביטחון". בהתייחס לאיומים השונים עמם מתמודדת החברה האיראנית כיום, כמו איום המלחמה, חוסר ביטחון כלכלי, היעדר עתיד ברור וצפוי, קזמזדה רואה בחרדה בחברה האיראנית לא בעיה אינדיבידואלית אלא בעיה קולקטיבית ש"אי אפשר לנתח ולהבין באופן אינדיבידואלי. " פסיכולוג זה גם מדגיש כי המדידה הזו נעשתה רק בקרב מיליון איש וכי 20% מהאנשים הללו סובלים מחרדה לא אומר מדעית של-20% מתושבי טהראן יש הפרעות חרדה. קרא את הטקסט המלא של הדו"ח באתר DW Persian.