תחילת השנה האקדמית באיראן; שוב בלי שפות אם
דו"ח מאת מוראד רחמתי
סעיף 15 לחוקה, לאחר שקבע את הפרסית כ"שפה והכתב הרשמי והמשותף של העם באיראן", הכריז על השימוש בשפות מקומיות ואתניות בתקשורת ועל "הוראת ספרותם בבתי ספר, לצד השפה הפרסית".
אולם, כמעט 47 שנים לאחר קבלת החוקה, עקרון זה טרם הפך לתוכניות רגילות וארציות בבתי הספר, וכמה דורות של קהילות טורקיות, כורדיות, בלוך, ערביות, טורקמניות ואחרות עברו את בית הספר ללא אפשרות לחינוך פורמלי ומקיף בשפת האם ובספרותם.
בראיון ל-DW דנו שלושה מומחים בסיבות להמשך מצב זה, בהשלכותיו על ילדים ובאפשרות להתקדם לחינוך רב לשוני מזוויות היסטוריות, פוליטיות ולשוניות.