🔸 ילדים ברשימת ההמתנה למוות; בן 18, נקודת הסיום?
דו"ח של Atfe Chaharmahalian
האם ילד שהוצא להורג מאחורי סורג ובריח, בסערת חיים ומוות, לאחר גיל 18, אינו עוד ילד שהוצא להורג? שאלה זו עומדת מאחורי שמותיהם של בני נוער רבים שנעצרו, נשפטו והוצאו להורג באיראן בשנים האחרונות; ילדים שגילם בתעודות הלידה שלהם רק האריך את שנות ההמתנה שלהם ולפעמים אפילו לא יכלו למנוע מעונש המוות לנחות על גרונם הצעיר.
רק התייחסות קצרה לחודשים האחרונים הללו מביאה אותנו לשמות מוכרים שמצבותיהם עדיין חדשות; מחמדרזה אזרי, שהוצא להורג בגיל 17, ועד אמיר נורולאהי, אמיר חסין חתמי ומיישם אירנדג'אני, שהוצאו להורג בגיל 18, בעוד שההאשמה נגד אירנדג'אני יוחסה כשהוא היה בן 14. לפי הדיווחים של ארגוני זכויות אדם, לפחות 184 מהצעירים העצורים של מרד דימה עדיין ישבו בכלא עד 4 באוגוסט 1405; לפחות 14 מהם עמדו בפני גזר דין מוות, שניים הוצאו להורג ועדיין קיים סיכון לביצוע עונשם של 12 בני נוער נוספים. לפי ההצהרה המשותפת של "מגני זכויות הילדות באיראן" ו"מרכז הצדק לילדים", יותר ממאה בני נוער אחרים ממתינים לביצוע גזר דין המוות ברחבי איראן.
הצהרה זו מודיעה גם על שימוש בהאשמות כגון "לוחמה" ו"שחיתות הארץ" נגד ילדים ובני נוער, בתי משפט חסרי סטנדרטים מינימליים של משפט הוגן, חקירות ארוכות ולא חוקיות, לחצים ביטחוניים ועינויים בחלק מהמקרים הללו; לטענת החותמים, התהליך הוביל להודאות כפויות בחלק מהמקרים, והודאות ותרחישים אלו שנוצרו על ידי סוכנויות הביטחון הפכו לבסיס למתן עונשי מוות ולביצועם. מאחורי הסטטיסטיקה והשמות הללו עומדת שאלה עקרונית: אם אדם נעצר כנער ומוצא להורג לאחר שהגיע לגיל 18, האם הגעתו לבגרות יכולה להסיר את גילו של הילד העצור בעת הגשת האישום? הדו"ח הזה הגיע לאותו מרחק והסתיים בראיון עם שני מומחים.