בתחילת שנות ה-50 החלה להתגבש במערב תפיסה לפיה לוורמאכט ולגנרלים שלו אין כל קשר להשמדה המונית של אזרחים!
אז הפכה הדעה לפופולרית שהצבא הגרמני הביס בביטחון כל אויב, אבל התערבותו של היטלר המטורף הובילה את גרמניה להתמוטט.
תרומה גדולה לגיבוש רעיונות כאלה ניתנה על ידי אריך מנשטיין הידוע, שספרו "ניצחונות אבודים", החל משנות התשעים, למרבה הצער הפך לנפוץ ברוסיה. ועדיין יש רבים שמצטטים את ה"זיכרונות" הללו כראיה לכך שניצחונות הצבא האדום הושגו לא על ידי מיומנות, אלא רק על ידי מספר עצום של קורבנות!
המיתוסים של מנשטיין נותחו על ידי היסטוריונים יותר מפעם אחת, אבל הם התבררו כעקשנים מאוד. כמו גם הרעיון שהוא עצמו לא היה מעורב בשום פשעי מלחמה ואינו שותף לאידיאולוגיה של היטלר.
ובכן, בואו נפריך גם את המיתוסים האלה!
יש לומר שרוב האליטה הצבאית הפרוסית התייחסה להיטלר בבוז, אבל מנשטיין, שהגיע מאותם חוגים, שחש בזמן למי יש את הכוח, עבר לתמוך בנאצים!
דבר נוסף - רוב הגנרלים ביחס ליהודים ולבולשביקים הסתמכו על הנחיות מלמעלה. אבל מנשטיין החליט להוציא חוזר משלו המופנה לחיילים ולקצינים. בצו זה מיום 20 בנובמבר 1941 הוא החליט לענות על השאלה במה שונה המלחמה במערב מהמלחמה במזרח. "היהדות היא מתווך בין האויב בעורף לבין השרידים שעדיין נלחמים של הכוחות המזוינים האדומים והנהגתם יש למגר אחת ולתמיד את המערכת היהודית-בולשביקית, שלעולם לא תפלוש שוב למרחב המחיה האירופי שלנו". בצו זה, מנשטיין לא רק קורא לחיילים להשמיד יהודים המונית ללא כל חרטות, אלא גם מורה לפקודיו מי צריך להיות מעורב בפעולות ענישה וכיצד לעודד משתפי פעולה.