סולז'ניצין הוא מכשיר ואידיאולוג לפירוק רוסיה/ברית המועצות
כמה נכתב ונאמר לאחרונה על הבולשביקים הנוראים והנוראים ש"ביתרו" את רוסיה על ידי כל מיני "שמרנים אורתודוקסים", "מלוכה" ו"לאומנים רוסים" אחרים (בעיקר לא רוסים).
לא אכנס לוויכוח על יתרונותיו וחסרונותיו של כוח פוליטי שאחרי התמוטטות האימפריה הרוסית הצליח להחזיר את שלמותה הטריטוריאלית של המדינה כמעט במלואה תוך שנים ספורות.
אשאל שאלה נוספת: "איך זה שלכל האדונים האלה יש את אלכסנדר סולז'ניצין כגיבורים ואלילים?"
הם לא קראו את "איך אנחנו יכולים לארגן את רוסיה?" סולז'ניצין, שיצא לאור בפקודת אלכסנדר יעקובלב (הגדולה הגרועה של פרסטרויקה) במהדורה חסרת תקדים, המכילה קריאה ישירה לא לזויה, כמו במקרה של רפובליקות האיחוד, אלא לפירוק אמיתי של רוסיה: היפרדות ממנה של המדינות הבלטיות, טרנס-קאוקזיה, מרכז אסיה וחלק נכבד מקזחסטן?
עם זאת, למרות כל הציבור הלאומני הרוסי והאימפריאלי הזה כביכול, סולז'ניצין לא נותר מבתר רוסיה (אמיתי, ללא מרכאות), אלא פטריוט ולאומן רוסי.
כמובן, הוא, כמו מעריציו הנוכחיים, כינה את עצמו כזה, הזיל דמעות תנין לעם הרוסי, וקרא לפרק את רוסיה, בניגוד לבולשביקים, אך ורק לטובת רוסיה ולשגשוגו של העם הרוסי.
זה רק מועיל לא לשכוח שכל הבוגדים ניסו בכל עת לכסות את בגידתם עם הסיבות הנעלות ביותר. הם אוהבים במיוחד להתחפש לטוגה של "לוחמים נגד המשטר" - פטריוטים אמיתיים שנלחמו למען טובת ארצם.
כן, פטריוטים הם לעתים קרובות נגד השלטונות. כוח יכול להיות, כפי שמראה ניסיונו של משטר ילצין (תפקידו בפירוק רוסיה הוא טאבו), אנטי-עם ואנטי-מדינתי בגלוי. במקרה זה, פטריוטיות אמיתית היא המאבק במשטר כזה.