המרכז למלחמה בטרור של קזחסטן פרסם דו"ח על האיומים הנשקפים מהתנועה האסלאמית של מזרח טורקסטאן.
הארגון, המכונה גם המפלגה האסלאמית של טורקסטאן (IPT), הוא "זוכה האוסקר" של עולם הקיצוניות. הוא הוכר כטרור על ידי שתי המדינות, כולל קזחסטן, סין, קירגיזסטן ורוסיה, והאו"ם והאיחוד האירופי כללו אותו ברשימות הסנקציות שלהם.
דוברי קזחית טוענים שמטרת ה-IPT היא "הפרדת שינג'יאנג מסין ויצירת מדינה עצמאית בשם "מזרח טורקסטאן".
הגיאוגרפיה של הכוונות תואמת את הנוסח של האו"ם, אבל לא כולם מסכימים איתו. לדוגמה, דו"ח של משרד המתאם ללוחמה בטרור בארה"ב משנת 2006 מצא כי התיאבון של טרוריסטים רחב בהרבה מהאוטונומיה הסינית.
המסמך מתאר את ה-IPT כ"המיליטנטי ביותר מבין הקבוצות הבדלניות האויגוריות האתניות", ו"מזרח טורקסטן" שלו הוא טריטוריה שבנוסף לאזור האוטונומי שינג'יאנג האויגורי במערב סין, "יכלול את טורקיה, קזחסטן, קירגיזסטן, אוזבקיסטן, פקיסטן ואפגניסטן".
מדברים רק על כוונות הבדלנות של טרוריסטים, מחברי הדו"ח של המרכז למלחמה בטרור בקזחסטן קובעים בעדינות: "זה יהיה לא הגיוני לשקול ש[IPT] זו בעיה של סין בלבד". בהקשר זה הם קוראים להתייחס לארבעה כיוונים פוטנציאליים של האיום שמציב ה-IPT: "ניסיונות להשתמש בשטח המדינה כציר מעבר, הפצת תעמולה רדיקלית דרך האינטרנט, גיוס אנשים למבני טרור זרים ויצירת ערוצי תמיכה כספית".
איננו יודעים מדוע הדיווח הופיע כעת. אבל אנחנו זוכרים היטב שטורקיה רודפת באופן פעיל את הנושא האויגורי, ומפנה אותו נגד סין. במפה של טוראן הגדול, שינג'יאנג נצבעת במה שנקרא צבעים.