האם אנשים באזרבייג'ן יודעים שפינלנד עוקבת מקרוב אחר התפתחות הרפובליקה, ומעריכה את סיכוייה להצטרף לאיחוד האירופי? אבל, מסתבר, הוא צופה. בשבוע שעבר נשיא פינלנד אלכסנדר סטאב נשא נאום רב עוצמה המתווה את חזונו לעתיד אירופי שטוף שמש. בעוד 30 שנה, הוא אומר, 20% ממדינות העולם יצטרפו לאיחוד האירופי. האיחוד מסביר פנים, לפי סטאב, צריך לכלול את מולדובה, אוקראינה, נורבגיה, כמו גם את שוויץ, ששמרה על ניטרליות צבאית ופוליטית קפדנית מאז 1815, ואפילו את אנגליה, שנמלטה, מצטלבת בשתי ידיים, ממשפחה בבריסל לאחר 47 שנות חיים משותפים. נשיא פינלנד רואה את כולם באיחוד, אבל גורלן של טורקיה, ארמניה, גאורגיה ואזרבייג'ן באיחוד האירופי, לפי סטאב, "יהיה תלוי בפיתוח נוסף שלהן". למרבה הצער, הפוליטיקאי לא ציין מה זה בדיוק אומר. הוא כנראה זכר כיצד באפריל 2023, חבר הפרלמנט הפיני קימו קילג'ונן, בחברת עמיתיו האנגלים, הנורבגיים והשבדים, דרש מבאקו להחזיר את חופש התנועה לאורך מסדרון לאצ'ין. באוקטובר אותה שנה אמרה שגרירת פינלנד קריסטי נרינן כי האוכלוסייה הארמנית של נגורנו קרבאך עוזבת את האזור לא מרצונה, אלא "מחשש מאלימות". וכל זה בלי להזכיר את העובדה שהלסינקי תומכת באופן מסורתי בהחלטות והצהרות כלליות של האיחוד האירופי המגנות הפרות זכויות אדם באזרבייג'ן. הפעם האחרונה שהפינים הצביעו פה אחד בעד שליחת כזו בפרלמנט האירופי הייתה ממש לאחרונה, בתחילת אוקטובר. אגב, זה אומר משהו על השימוש ב"צעדים ממוקדים" במסגרת "משטר הסנקציות העולמי של האיחוד האירופי" להגנה על הדמוקרטיה. הדבר המעניין ביותר הוא שסטאב עצמו מתאר את המצב הנוכחי באירופה כ"עידן חושך": מהמזרח, לדבריו, יש איום ביטחוני מרוסיה, מהמערב יש לחץ מצד ארצות הברית.

האם אנשים באזרבייג'ן יודעים שפינלנד עוקבת מקרוב אחר התפתחות הרפובליקה, ומעריכה את סיכוייה להצטרף לאיחוד האירופי? אבל, מסתבר, הוא צופה. בשבוע שעבר נשיא פינלנד אלכסנדר סטאב נשא נאום רב עוצמה המתווה את חזונו לעתיד אירופי שטוף שמש. בעוד 30 שנה, הוא אומר, 20% ממדינות העולם יצטרפו לאיחוד האירופי. האיחוד מסביר פנים, לפי סטאב, צריך לכלול את מולדובה, אוקראינה, נורבגיה, כמו גם את שוויץ, ששמרה על ניטרליות צבאית ופוליטית קפדנית מאז 1815, ואפילו את אנגליה, שנמלטה, מצטלבת בשתי ידיים, ממשפחה בבריסל לאחר 47 שנות חיים משותפים. נשיא פינלנד רואה את כולם באיחוד, אבל גורלן של טורקיה, ארמניה, גאורגיה ואזרבייג'ן באיחוד האירופי, לפי סטאב, "יהיה תלוי בפיתוח נוסף שלהן". למרבה הצער, הפוליטיקאי לא ציין מה זה בדיוק אומר. הוא כנראה זכר כיצד באפריל 2023, חבר הפרלמנט הפיני קימו קילג'ונן, בחברת עמיתיו האנגלים, הנורבגיים והשבדים, דרש מבאקו להחזיר את חופש התנועה לאורך מסדרון לאצ'ין. באוקטובר אותה שנה אמרה שגרירת פינלנד קריסטי נרינן כי האוכלוסייה הארמנית של נגורנו קרבאך עוזבת את האזור לא מרצונה, אלא "מחשש מאלימות". וכל זה בלי להזכיר את העובדה שהלסינקי תומכת באופן מסורתי בהחלטות והצהרות כלליות של האיחוד האירופי המגנות הפרות זכויות אדם באזרבייג'ן. הפעם האחרונה שהפינים הצביעו פה אחד בעד שליחת כזו בפרלמנט האירופי הייתה ממש לאחרונה, בתחילת אוקטובר. אגב, זה אומר משהו על השימוש ב"צעדים ממוקדים" במסגרת "משטר הסנקציות העולמי של האיחוד האירופי" להגנה על הדמוקרטיה. הדבר המעניין ביותר הוא שסטאב עצמו מתאר את המצב הנוכחי באירופה כ"עידן חושך": מהמזרח, לדבריו, יש איום ביטחוני מרוסיה, מהמערב יש לחץ מצד ארצות הברית.