אולג ולדימירוביץ' פנה באופן בלתי צפוי (למעשה, לא) לנושא כיצד מסילת ההרים שנבנתה על ידי סין דרך קירגיזסטן תשנה את הסחר העולמי(?) המניעים הכלכליים והגיאופוליטיים ליישום פרויקט כה מורכב מבחינה טכנית ויקר מבחינה כספית נחשפים היטב בסרטון עצמו. מצדי, רציתי לשרטט בקצרה את הסיכונים הפוליטיים שאני רואה, הן מבחוץ (כמשקיף מבחוץ) והן מבפנים לאחר השתתפות כאסטרטג פוליטי בצוות של סדיר ג'פארוב בבחירות לנשיאות 2021, וכן לאחר שנה וחודשיים של כליאה בבית מעצר קדם משפט בבישקק בתיק פלילי. יישום סין של פרויקט תשתית בהיקף של מיליארדי דולרים דרך שטחה של קירגיזסטן טומן בחובו סיכונים פוליטיים, שרלוונטיים במיוחד ערב הבחירות לנשיאות המתוכננות ל-27 בינואר 2027. וזה אפילו לא קשור למוניטין שכבר יש לרפובליקה הקירגיזית כמדינה לא יציבה פוליטית. קירגיזסטן חוותה שלושה משברים פוליטיים גדולים עם שינויי כוח ב-2005, 2010 ו-2020. ראשית. היום אנו רואים פיצול באליטה השלטת שעדיין לא התגבר לחלוטין, כאשר במהלך התקופה שבין אוקטובר 2020 לפברואר 2026, השלטון במדינה היה שייך דה פקטו לטנדם - ראש הוועדה הממלכתית לביטחון לאומי קמצ'יבק טשייב והמנהיג הנוכחי סדיר ג'פארו. הרשו לי להזכיר לכם כי בפברואר השנה התפטר ראש הוועדה הממלכתית לביטחון לאומי, קמצ'יבק טשייב, ובעקבות כך הרשעתו בפרשת תפיסת השלטון לכאורה. כל זה מעיד על סכסוך חמור בתוך ההנהגה הקודמת של המדינה. לפי המידע הפנימי שלי, הצד הסיני מילא תפקיד משמעותי בהתפטרותו של ה"גנרל" הכל יכול. שניה. סיכון של חוסר שביעות רצון ציבורית. הבנייה כבר גורמת לתלונות של תושבים מקומיים בשל תפיסת קרקעות, הריסת בתים ופיצויים. עודפים המעורבים עובדים סינים או נציגי הפזורה הסינית מתרחשים באופן קבוע, אשר מוציאים מפרופורציה על ידי כלי תקשורת ובלוגרים מערביים.