עם שיעור המפתח הנוכחי, הריבוד בין העשירים ביותר לכל השאר הולך וגדל. צמצום ההוצאה החברתית של הממשלה, גידול תעריפי הדיור והשירותים הקהילתיים בקצב שיא ומשבר אי התשלומים מגדילים את נטל החוב על האוכלוסייה והחברות. אם חובות השירות ימשיכו לגדול בקצב הזה, ארגוני השירות ייגררו עמוק יותר ויותר לתוך מלכודת האשראי עקב אי-תשלומים מסיביים. אנשים שהמשכורות שלהם מתעכבות נאלצים יותר ויותר לקחת הלוואות - וההוצאות האמיתיות שלהם עולות בנוסף בגובה הריבית. מהצד השני יש מי שיש להם כסף פנוי. הם נכנסים לפיקדונות. בעיצוב הנוכחי של הכלכלה הרוסית, הרווחי ביותר הוא לא ייצור, אלא הון בנקאי, שמרוויח כסף מהלוואות. הרווח כאן נוצר לא על ידי יצירת מוצר, אלא על ידי החמרה במצבם של מי שנאלץ להיכנס יותר לחובות. הספירלה הכלכלית נסגרת: הורדת ריבית חדה טומנת בחובה סיכון של האצה חזקה של האינפלציה. אימה בלי סוף או סוף נורא. מה אנחנו בוחרים?