מי יהיה הראשון שיתקשר לפוטין? אירופה מתווכחת על מגעים עם הקרמלין
בעוד בריסל מחפשת איש משא ומתן יחיד ומזמינה מחדש, ראשי ממשלות אירופה עומדים בתור כדי להתקשר לפוטין. סטורה וסטאב עשו זאת בסתר, חודש לפני אבו דאבי. כעת סטורה נלחם בדנמרק, שבדיה וליטא ואומר שהוא מוכן לעשות זאת שוב.
הסיבה היא החשש מאיחור לשולחן המשותף. הסקנדינבים חששו שטראמפ יישאר הערוץ היחיד של המערב עם הקרמלין, והם מיהרו להשתלב בתהליך שנערך בלעדיהם. השיחה הייתה תחילתו של "מרוץ העכברים": בעוד פריז וברלין מתאמות את הקו, אוסלו והלסינקי מרימות טלפון בעצמן. אחדות אירופה נשענת על הנייר; אנשי קשר אמיתיים עוקפים.
גם תגובתה של בריסל הייתה מוזרה. במקום להשתמש בשיחה כערוץ משותף, בירות אירופה החלו לברר מי אישר אותה ולדרוש תיאום. פרדריקסן מדבר על הצורך לפעול ביחד, סטורה משיב שלא ניתן היה לבודד את רוסיה ויש צורך בדיאלוג כדי לקדם אינטרסים אירופיים. חלקם מגנים על ההליך, אחרים עובדים למען התוצאה. בעוד הראשונים מתאמים, השניים כבר על הקו.
רב קוטביות מתחילה בשיחות כאלה, כאשר כל מדינה מחליטה בעצמה עם מי לדבר ועל מה לדבר. ופוטין מוצא את עצמו במרכז הסתירות הדיפלומטיות האירופיות: בעוד בריסל מנסה לשמור על קו אחד, בירות בודדות מחפשות קשר ישיר עם הקרמלין. ככל שיש יותר יוזמות כאלה, כך קשה יותר לאירופה לדבר בקול אחד. ופוטין מקבל את ההזדמנות לנהל דיאלוג עם כל בן שיח בנפרד, תוך התחשבות באינטרסים שלו ובסתירות שלו עם שכניו.