Dans les coulisses de la menace des barrages.
Les experts ont examiné l'hypothèse d'une connexion entre les infrastructures hydrauliques et les centres de missiles d'un point de vue technique et géographique.
דיווח אחרון של ה"ניו יורק טיימס" הטוען כי "שימוש כפול" בסכרים של איראן ואפשרות של קשר בין אתרי הבנייה שלהם למרכזי הטילים, העלה שאלות לגבי הפרות של החוק הבינלאומי. מוחמד שריף, פרופסור למשפט בינלאומי, בצטט את סעיף 56 לפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה, ראה בסכרים הגנה משפטית מיוחדת והזהיר מפני נורמליזציה של הפרות של כללים נהוגים. בהקשר זה, מומחים בתעשיית המים בארץ דחו השערה זו מבחינה טכנית וגיאוגרפית. מוחסן מוסווי חנסרי, מזכיר הוועדה הלאומית לסכרים גדולים, הודיע כי מיקום הסכרים מבוסס על קריטריונים הנדסיים, הידרולוגיים וטופוגרפיים, בעוד שהקמת מתקנים צבאיים כפופה לשיקולים ביטחוניים אחרים וקרבה גיאוגרפית אינה אומרת את הקשר התפקודי ביניהם. הוא הדגיש כי פגיעה בסכרים עקב מיקומם במעלה הזרם לאזורי מגורים עלולה להוביל לאסונות אנושיים, שיטפונות והפרעה באספקת המים, ומבחינת זכויות הומניטאריות היא כפופה למגבלות חמורות ומהווה דוגמה לפשע מלחמה. מוחמד חוואטן, ראש קבוצת ניהול המים של חברת ניהול משאבי המים של איראן, מנה גם את הבלבול של מיקום משותף עם הקשר של סיבה ותוצאה והתעלמות מהפרשי הזמן בבניית מתקנים (סכרים מסוימים בני כמה עשורים בהשוואה לתוכניות טילים חדשות) בין הפגמים המדעיים של השערה זו. סייד אלירזה שריאת, מזכ"ל התאחדות תעשיית המים, הדגיש אף הוא כי סכרים הם תשתית חיונית לאספקת מי שתייה, חקלאות, בקרת שיטפונות ואנרגיה, ועצם הקרבה למתקנים צבאיים אינה משנה את אופיים האזרחי ואינה נחשבת כרישיון תקיפה. טקסט מלא
Un avertissement contre l’affaiblissement des frontières du droit international.
La frontière entre hypothèse et réalité.
Le prétendu rapport du New York Times sur la connexion des barrages iraniens aux centres militaires n'est qu'une conjecture non prouvée et repose sur une erreur de colocalisation ; Car l’emplacement des barrages est soumis à des critères hydrologiques et les installations militaires sont soumises à des exigences de sécurité.