كواليس التهديد بالسدود.
ودرس الخبراء فرضية وجود صلة بين البنية التحتية المائية ومراكز الصواريخ من الناحية الفنية والجغرافية.
דיווח אחרון של ה"ניו יורק טיימס" הטוען כי "שימוש כפול" בסכרים של איראן ואפשרות של קשר בין אתרי הבנייה שלהם למרכזי הטילים, העלה שאלות לגבי הפרות של החוק הבינלאומי. מוחמד שריף, פרופסור למשפט בינלאומי, בצטט את סעיף 56 לפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה, ראה בסכרים הגנה משפטית מיוחדת והזהיר מפני נורמליזציה של הפרות של כללים נהוגים. בהקשר זה, מומחים בתעשיית המים בארץ דחו השערה זו מבחינה טכנית וגיאוגרפית. מוחסן מוסווי חנסרי, מזכיר הוועדה הלאומית לסכרים גדולים, הודיע כי מיקום הסכרים מבוסס על קריטריונים הנדסיים, הידרולוגיים וטופוגרפיים, בעוד שהקמת מתקנים צבאיים כפופה לשיקולים ביטחוניים אחרים וקרבה גיאוגרפית אינה אומרת את הקשר התפקודי ביניהם. הוא הדגיש כי פגיעה בסכרים עקב מיקומם במעלה הזרם לאזורי מגורים עלולה להוביל לאסונות אנושיים, שיטפונות והפרעה באספקת המים, ומבחינת זכויות הומניטאריות היא כפופה למגבלות חמורות ומהווה דוגמה לפשע מלחמה. מוחמד חוואטן, ראש קבוצת ניהול המים של חברת ניהול משאבי המים של איראן, מנה גם את הבלבול של מיקום משותף עם הקשר של סיבה ותוצאה והתעלמות מהפרשי הזמן בבניית מתקנים (סכרים מסוימים בני כמה עשורים בהשוואה לתוכניות טילים חדשות) בין הפגמים המדעיים של השערה זו. סייד אלירזה שריאת, מזכ"ל התאחדות תעשיית המים, הדגיש אף הוא כי סכרים הם תשתית חיונית לאספקת מי שתייה, חקלאות, בקרת שיטפונות ואנרגיה, ועצם הקרבה למתקנים צבאיים אינה משנה את אופיים האזרחי ואינה נחשבת כרישיון תקיפה. טקסט מלא
تحذير من إضعاف حدود القانون الدولي.
الحدود بين الفرضية والواقع.
إن تقرير نيويورك تايمز المزعوم حول ربط السدود الإيرانية بالمراكز العسكرية هو تخمين غير مثبت ويعتمد على خطأ في الموقع المشترك؛ لأن مواقع السدود تخضع للمعايير الهيدرولوجية والمنشآت العسكرية تخضع للمتطلبات الأمنية.