איך חוסר הוודאות מפחית השקעות ורווחה?
מוחמד טהרי / עורך
מי שיש לו יד בכלכלה או בפוליטיקה מתמודד מדי יום עם הרבה שאלות ללא מענה ברחוב. מה יקרה בעתיד? לאיזה כיוון אנחנו הולכים? מה צריך לעשות במצב זה? במדינה כמו איראן, אפילו לנשיא אין בהכרח תשובה ברורה לשאלות הללו. אבל הצרות מתחילות כשאנשים צריכים לקבל החלטות חשובות לחייהם ולעסקיהם בבורות זו של העתיד. חלק מההחלטות הן אישיות והשלכותיהן מוגבלות למשפחה אחת או לכמה משפחה, אך אחרות יכולות לשנות את גורלם של אנשים רבים. החלטות של יזמים הן מאותו סוג שהופכות את העתיד של כלכלה וחברה.
ניתן להבין טוב יותר את ימי הכלכלה האיראנית הללו על ידי התייחסות למחשבותיו של "פרנק נייט". כלכלן שהיה מחלוצי התיאוריות לגבי אי הוודאות והשפעתה על עסקים. נייט הדגיש את העובדה שהיזם מוציא כסף כיום, אך תוצאת החלטתו תתגלה בעתיד, ולכן החלטתו להשקיע תלויה בהשקפה שלו על העתיד ועד כמה הוא סומך על השקפה זו. ככל שהבסיס של פסק דין זה מעורפל יותר, כך הוא מהסס יותר להשקיע. התוצאה של ספק זה, בנוסף לנזק שהוא גורם לדור של היום, תגרום בסופו של דבר לפגוע גם בדורות הבאים.
אבל הבעיה כאן היא שלדורות הבאים אין דובר בדור של היום. אנשים בדרך כלל רגישים לסגירת יחידות תעשייה ולאבטלת עובדים, אבל מפעל שהיה אמור לקום, אבל בגלל החשש של המשקיע מהעתיד, נותר חצי גמור או לא בנוי בכלל, אין לו תובע ציבור, אין לו עובד למחות על אובדן מקום עבודתו ואין לו מוצר שהיעדרו מורגש בשוק. בדרך זו, בהשראת מחשבתו של נייט, ניתן למצוא חלק מהעוני של החברה בהשקעות ובהזדמנויות לא ממומשות. אז צריך לשאול מדוע פעילויות רבות אף פעם לא מתחילות ומדוע בעלי משאבים חוששים מפעילויות חדשות?