העולם על פי סין בחלון הראווה של פסגת שנזן
גירעון ג'פורי
פסגת APEC בשנג'ן היא הזדמנות עבור סין להציג תמונה של הסדר העולמי הרצוי שלה; סדר שבו בייג'ין רוצה לקבל תפקיד חזק יותר בקבלת החלטות בינלאומית ולנצל את ואקום המנהיגות האמריקאי.
עם פרויקט "יוזמת הממשל העולמי", סין מבקשת להשיג את תמיכתן של מדינות מתפתחות ולהגביר את השפעתה במוסדות כמו האו"ם וקבוצת BRICS. בייג'ין רוצה לשנות את כללי המשחק ולהשמיע קול חזק יותר בקביעת סדרי העדיפויות העולמיים.
אבל לפסגת שנזן יש תכונה יוצאת דופן; לוח הפגישות דחוס מאוד וההזדמנות לשיחות חופשיות ובלתי רשמיות בין המנהיגים פחתה. אפילו כמה פגישות APEC רגילות הוסרו מהתוכנית. דיפלומטים רואים בדרך ההחזקה הזו סימן לניסיון של סין לשלוט יותר באווירת הפסגה.
בייג'ין לא הסתמכה רק על דיפלומטיה כדי להרחיב את השפעתה. השקעה של יותר מטריליון דולר ביוזמת "חגורה ודרך" ובתוכנית להכשרת מדינות מתפתחות בתחום הבינה המלאכותית היא חלק מהמאמץ של סין לקרב את הדרום העולמי אל עצמו.
עם זאת, ישנה סתירה חשובה: סין רוצה להיות מעצמה עולמית, אבל עדיין לא מוכנה לשלם את עלויות ההנהגה העולמית. בניגוד לאמריקה, בייג'ין ממלאת תפקיד מוגבל במתן ביטחון בינלאומי ובפתרון משברים גיאופוליטיים
פרטי הדוח באתר הכלכלה העולמית
הערוץ הרשמי של עיתון דוניה אכתז