האם אנחנו לא מנוצלים או חסרי כוח?
האם הירידה בצריכת הבנזין היא בהכרח סימן להצלחת מדיניות האנרגיה?
הגידול בצריכת הבנזין באיראן, שהיה בטווח של 6% במשך שנים רבות, הגיע לאפס ב-1,405 ומינוס 2% בנובמבר.
לפני שהממשלה מחשיבה את השינוי הזה כהצלחה במדיניות האנרגיה, יש לשאול האם אנשים צורכים פחות בגלל בנזין יקר יותר או שהם נאלצים לצמצם נהיגה בגלל הגדלת האינפלציה והגדלת עלויות אחזקת הרכב?
הוזלה זו יכולה להיות תוצאה של ארבעה כוחות בו זמנית: מחיר, לחץ פרנסה, סגירת נתיב ההברחה וצריכה חריגה באמצעות שליטה בכרטיסי חינם ותנאי נסיעה משתנים.
מרבית הצריכה מסופקת בתעריפים מסובסדים, והעלאת התעריף השלישית בספטמבר חלה במקביל לסיום טיולי הקיץ ולעלייה של 15% בדלק CNG.
מנגד, העלייה בצריכת CNG עקב חוסר איזון הגז בערב החורף היא רק העברת הבעיה משוק אחד למשנהו.
לפיכך, הירידה בצריכת הבנזין אינה אומרת בהכרח הצלחת מדיניות המחירים, ועד שתתברר תרומתו המדויקת של כל גורם באמצעות פרסום פרטים סטטיסטיים, ההחלטה להעלות שוב את מחיר הבנזין עלולה להפעיל לחץ נוסף על משקי הבית.
טקסט מלא
הערוץ הרשמי של עיתון דוניה אכתז