שלוש אמירות, פער אחד השוואה בין הצהרות הישיבות של פורום יצואני הגז (GECF) בדוחא, אלג'יריה ומוסקבה מראה שהארגון הזה הפך מ"מוכר שמושך לקוחות" ל"בעל בית שמגן על זכויותיו" תוך ארבע שנים. הצהרת דוחא, המתמקדת באמינות האקלים, הציגה גז כ"דלק נקי וסלקטיבי". ההצהרה של אלג'יריה פתחה את הפוליטיקה ואת הגינוי של הסנקציות, ומוסקבה הדגישה את הזכויות הריבוניות ואת הצורך להגן על הספקים מפני משברים גיאופוליטיים. למרות שינוי הטון הזה והחששות ההולכים וגוברים מהפרעות באספקה, תנודות במחירים ואמצעי תעריפים, עדיין חסרים באסיפה כלים ביצועיים ספציפיים כמו מכסת ייצור, תמחור ומנגנונים פיננסיים תפעוליים. הצהרות מגיעות למכנה המשותף הנמוך ביותר בשל הצורך בקונצנזוס בין חברים בעלי תחומי עניין שונים. התוקף האמיתי של האסיפה נקבע לא בהצהרות, אלא במידת הפיכת ההתחייבויות למנגנונים ספציפיים וחוזים עתידיים. טקסט מלא הערוץ