Résumé de l'éditorial "Monde Economique" d'aujourd'hui :
Une critique des prophéties apocalyptiques et du battage médiatique à l’ère de l’intelligence artificielle.
Esprit islamique ; Membre du corps professoral de l'Université Perdusi de Mashhad.
עידן הבינה המלאכותית לווה בהצהרות סותרות על קריסת מערכות גלובליות, מרד רובוטים והרס הציוויליזציה האנושית. רבות מהטענות הללו מוצגות בתקשורת וברשתות החברתיות כניתוח, אך מנקודת המבט של המתודולוגיה של המדע, הן אינן אלא ניחושים, נרטיבים ותחזיות. מגידי עתידות ידידותיים לקהל על ידי ציון עשרות אפשרויות והדגשה אקראית של הנכונות; בעוד המדע מבוסס על נתונים, ראיות, מבחן והפרכה. מצד שני, הגישה מכוונת אסון מציגה גם עתיד אפל והרס של בני אדם עם ייצוג מפחיד של טכנולוגיה. אפילו כמה טכנולוגים גורמים לעתיד להיראות כמו סרטים בדיוניים כדי למשוך הון או למשוך קהל. המציאות היא שבינה מלאכותית אינה כלי של שליטה עצמאית, אלא סט של טכנולוגיות שממשלות, חברות, אוניברסיטאות ומשתמשים אנושיים מעצבים את דרכה. כמו המצאות קודמות כמו דפוס, דפוס, מחשב ואינטרנט, גם בינה מלאכותית מקלה על משימות קשות ומפחיתה חלק מהמגבלות האנושיות. עם זאת, ביקורת טכנולוגיה דורשת גם גישה מדעית. כמה הוגים עכשוויים מנתחים יחסים כלכליים ואלגוריתמיים חדשים על ידי שימוש במושגים של תקופות היסטוריות קודמות כמו קפיטליזם תעשייתי או תיאוריות מסורתיות. אבל מושגים כמו פלטפורמות וכלכלת נתונים שונים ממערכות יחסים בעבר ואין להסביר את העולם החדש במפות ישנות. ההיסטוריה של הטכנולוגיה מראה שעם כל גל של חדשנות, האנושות רכשה יכולות חדשות לתקשורת, ייצור וחינוך, יחד עם עלויות. התשובה הנכונה לעידן הבינה המלאכותית היא לא פאניקה אפוקליפטית ולא אופטימיות נאיבית; במקום זאת, היא דורשת סבלנות, מדידה ניסיונית של ההשפעות הכלכליות והחברתיות של הטכנולוגיה ומדיניות ציבורית מתאימה. העתיד לא נוצר על ידי חזאים או קטסטרופלים, אלא הוא נוצר בתהליך מוסדי, ניסיוני ואנושי, והמדע הוא הכלי העיקרי להבחנה בין תעמולה למציאות.