ניהול ענייני הכספים במדינה נעשה מחוסר לימוד פאטימה נסירי מוחמד עלי מושארף נאפיסי היה כלכלן ואחד המנהלים והמומחים הכלכליים של התקופה הפהלווית, שהיה פעיל בתחום הכספים והתקציבים של המדינה במשך שנים רבות. בזיכרונותיו, בהשוואת התקציב של 1301 ו-1320, הוא מצביע על הצמיחה החדה של הוצאות הממשלה ועל ההשלכות של מדיניות פיסקלית ומס על חיי האנשים וכותב: "בשנת 1301, כאשר הוכן התקציב הסדיר הראשון של איראן לאחר תום המלחמה, סכום סך כל ההכנסות וההוצאות של המדינה עמד על 206 מיליון ריאל. בשנה הראשונה של 1320 היה למשרד האוצר תקציב של 4300 מיליון ריאל, שזה כמעט פי עשרים מהתקציב של 18 השנים שלפני ההוצאה וללא התקציב הזה גם בחשבון. הרזרבות של המדינה ברור שהעושר ויכולת המס של תושבי המדינה לא גדלו פי 20 ב-18 השנים הללו, אפילו בהתחשב בירידה בכוח הקנייה של הכסף. השוואת שני הנתונים הללו מלמדת באיזו מידה התנהל ניהול ענייני הכספים במדינה מחוסר לימוד. הוא ממשיך בהקשר זה: "ההשלכות של מדיניות זו היו שיבוש חייהם של תושבי הארץ. הכנסה עצומה זו נגבה משלושה מקורות: מיסים ישירים, מסים עקיפים ומונופולים. גובה המיסים הישירים שגבתה הממשלה לא הייתה גבוהה ולא עלתה מיכולת משלמי המיסים. נמצא כי הלחץ הישיר אינו עולה על עשרה אחוזים כלפי הממשלה מונופולים, ומכיוון ששני מקורות ההכנסה הללו הוטלו על הוצאות, הם אילצו את יוקר המחיה לעלות, והעלייה הייתה בולטת יותר למעמדות העניים. # כלכלה הערוץ

ניהול ענייני הכספים במדינה נעשה מחוסר לימוד פאטימה נסירי מוחמד עלי מושארף נאפיסי היה כלכלן ואחד המנהלים והמומחים הכלכליים של התקופה הפהלווית, שהיה פעיל בתחום הכספים והתקציבים של המדינה במשך שנים רבות. בזיכרונותיו, בהשוואת התקציב של 1301 ו-1320, הוא מצביע על הצמיחה החדה של הוצאות הממשלה ועל ההשלכות של מדיניות פיסקלית ומס על חיי האנשים וכותב: "בשנת 1301, כאשר הוכן התקציב הסדיר הראשון של איראן לאחר תום המלחמה, סכום סך כל ההכנסות וההוצאות של המדינה עמד על 206 מיליון ריאל. בשנה הראשונה של 1320 היה למשרד האוצר תקציב של 4300 מיליון ריאל, שזה כמעט פי עשרים מהתקציב של 18 השנים שלפני ההוצאה וללא התקציב הזה גם בחשבון. הרזרבות של המדינה ברור שהעושר ויכולת המס של תושבי המדינה לא גדלו פי 20 ב-18 השנים הללו, אפילו בהתחשב בירידה בכוח הקנייה של הכסף. השוואת שני הנתונים הללו מלמדת באיזו מידה התנהל ניהול ענייני הכספים במדינה מחוסר לימוד. הוא ממשיך בהקשר זה: "ההשלכות של מדיניות זו היו שיבוש חייהם של תושבי הארץ. הכנסה עצומה זו נגבה משלושה מקורות: מיסים ישירים, מסים עקיפים ומונופולים. גובה המיסים הישירים שגבתה הממשלה לא הייתה גבוהה ולא עלתה מיכולת משלמי המיסים. נמצא כי הלחץ הישיר אינו עולה על עשרה אחוזים כלפי הממשלה מונופולים, ומכיוון ששני מקורות ההכנסה הללו הוטלו על הוצאות, הם אילצו את יוקר המחיה לעלות, והעלייה הייתה בולטת יותר למעמדות העניים. # כלכלה הערוץ