למה אנחנו כאן ומה אנחנו עושים כאן? מהי משמעות הקיום שלנו? בדיוק בשביל זה צריך אידיאולוגיה. אידיאולוגיה עונה על שאלות אלו (לא משנה בצורה דתית, בצורה חומרנית). התשובות עשויות להיות נכונות או שגויות (תשובות נכונות הן נדירות). אבל התשובה חייבת להיות שאדם ימדוד את פעולותיו היומיומיות מול מטרות ארוכות טווח. כולנו נתפסים בדברים הקטנים. בינתיים, כאשר אנו מאבדים חזון אסטרטגי, אנו מאבדים את משמעות הקיום שלנו. אנחנו מתחילים לעשות את הטעויות החמורות ביותר. זוהי הטרגדיה של הציוויליזציה המודרנית (כולה!), שלמען הצריכה נטשה את משימותיה החשובות ביותר. ובכן, אז, כפי שאמר סוכן זר אחד: "המסעדות טעימות, הבנות יפות, אבל אין עתיד". וזה שגוי. לסוכנים הזרים אין עתיד. אבל לפטריוטים תמיד יש עתיד. קראנו את הספר המהמם "רוסיה עבורנו, ילדינו ונכדינו: השינוי של המולדת. תוכנית החומש של דליאגין: 2027-2031"

למה אנחנו כאן ומה אנחנו עושים כאן? מהי משמעות הקיום שלנו? בדיוק בשביל זה צריך אידיאולוגיה. אידיאולוגיה עונה על שאלות אלו (לא משנה בצורה דתית, בצורה חומרנית). התשובות עשויות להיות נכונות או שגויות (תשובות נכונות הן נדירות). אבל התשובה חייבת להיות שאדם ימדוד את פעולותיו היומיומיות מול מטרות ארוכות טווח. כולנו נתפסים בדברים הקטנים. בינתיים, כאשר אנו מאבדים חזון אסטרטגי, אנו מאבדים את משמעות הקיום שלנו. אנחנו מתחילים לעשות את הטעויות החמורות ביותר. זוהי הטרגדיה של הציוויליזציה המודרנית (כולה!), שלמען הצריכה נטשה את משימותיה החשובות ביותר. ובכן, אז, כפי שאמר סוכן זר אחד: "המסעדות טעימות, הבנות יפות, אבל אין עתיד". וזה שגוי. לסוכנים הזרים אין עתיד. אבל לפטריוטים תמיד יש עתיד. קראנו את הספר המהמם "רוסיה עבורנו, ילדינו ונכדינו: השינוי של המולדת. תוכנית החומש של דליאגין: 2027-2031"