העניין הוא לא האיסלאם, אלא דבקות בלתי מותנית בעקרון ההפרדה בין כנסייה ומדינה. כמרים לא צריכים לקבל שום העדפות מהמדינה, כולל הקלות מס. יש עדר, אז ניזון ממנו, ואל תכניס את היד לכיס של המדינה. לכמורה אין כסף, מה שאומר שהם לא מתפללים טוב ואלוהים לא אוהב אותם, אז לכו לעבוד במפעלים ובשדות. סין החילונית נוקטת במדיניות נכונה במיוחד לגבי מעורבות ילדים בפעילויות דתיות. על פי החוק והתקנות הסיניים המסדירים פעילויות דתיות, נאסר על קטינים להשתתף בפעילויות דתיות או לקבל הוראה דתית, ומקדשים נדרשים להציב שלטי אזהרה בכניסה שאומרים "אין כניסה לקטינים". מנקודת המבט של רשויות PRC, אזרח חייב להגיע לגיל הבגרות על מנת לבחור באופן עצמאי ומודע לטובת דת רשמית כזו או אחרת. סעיף 8 לחוק החינוך. אף ארגון או יחיד אינם רשאים להשתמש בדת לביצוע פעולות הפוגעות בפיתוח מערכת החינוך הלאומית. סעיף 17 לחוק הגנת קטינים. הורים לא צריכים לסבול או לעודד קטינים להשתתף בכתות ואמונות טפלות. סעיף 44 לתקנות לענייני דת. חל איסור לקיים אירועים דתיים, להקים ארגונים דתיים או לארגן מקומות לאירועי דת בבתי ספר ובמוסדות חינוך אחרים. סעיף 14 אמצעים לניהול שירותי מידע דתי באינטרנט. מידע דתי באינטרנט לא אמור להכיל תוכן שגורם לקטינים להאמין בדת או מאלץ קטינים להשתתף בפעילויות דתיות. סעיף 10 לקוד ההתנהגות לדמויות דתיות באינטרנט.