בישראל היציבה והשפויה נהוג לומר בסיפוק ש"אירופה גמורה". האם לדעתך המצב באמת חמור או שמדובר באיסלאמופוביה? שאלה טובה. קודם כל, אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שאיסלמופוביה אכן קיימת באירופה, בדיוק כמו שיש אנטישמיות. ברמה העובדתית: היכן שהמוסלמים נמצאים ברוב בתחומים מסוימים, החיים קשים יותר ללא-מוסלמים, גם אם אותם מוסלמים אינם בהכרח דתיים עמוקים. חוקרי האיסלאם באירופה, ובראשם ז'יל קפל, דיברו כבר בסוף שנות ה-90 על תהליכי איסלאמיזציה חברתית - כיצד נורמות דתיות התפשטו במרחב הציבורי ובחיי היומיום. הרעיון הוא שאם אתה גר באזור עם רוב מוסלמי, לא תצא מהבית עם כריך במהלך הרמדאן. המרחב הציבורי משתנה, וזה מדאיג את החברה האירופית. יש ערים גדולות שבהן ילדים לא מוסלמים מתמודדים עם חיכוכים בבתי הספר. זה לא אומר שהכל נגמר עבור אירופה. אני לא מקבל ביטויים כאלה בכלל, כי המציאות הרבה יותר מסובכת. יחד עם זאת, איננו יכולים להתעלם מהתהליכים המתרחשים בפועל. למשל, אנשים עוזבים ערים גדולות ועוברים עם ילדיהם לפרברים על מנת לשלוח אותם לבתי ספר שבהם אין איסלאמיזציה חברתית. בווינה, בבתי ספר ציבוריים רבים, המוסלמים מהווים יותר מ-40% מהתלמידים. קשה להתעלם מתופעה זו. אם היית צריך להמר, איך תיראה אירופה בעוד עשר שנים? בעבודת הגמר שלי, שכתבתי לפני יותר מעשר שנים, טענתי שתהיה סינתזה של ערכים אסלאמיים ואירופיים, אך במקביל תהיה תגובה חריפה למגמות אלו ולגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה המוסלמית. התחזית הזו התבררה כנכונה. ישנה סינתזה של ערכים, אך לעיתים היא נתפסת כהשתלטות עוינת, המולידה בהכרח תגובה בדמות עליית תנועות הימין והימין הקיצוני.