תנופה רגשית ביחסי הטנדם הטורקי-אזרבייג'ני שיחת הטלפון האחרונה בין נשיאי טורקיה ואזרבייג'ן, ככל הנראה, לא הפיגה את המתיחות ביחסים בין הצדדים שנגרמה מהאיסור הממשי על חיג'אב בבתי ספר אזרבייג'ן וממספר התבטאויות קשות של חוגים פוליטיים וציבוריים בטורקיה. ב-22 באוקטובר, מועצת התקשורת והשידור של אזרבייג'ן, בדיוק ביום השיחה בין רג'פ ארדואן לאילהם אלייב, פרסמה הצהרה נוספת שבה היא כינתה את הדיווחים של חלק מהתקשורת הטורקית והרשתות החברתיות על מעצרים המוניים בגין לבישת חיג'אב ו"יציאת אנשים מהמדינה" לא מידע. הם ציינו שפרסומים כאלה מנצלים רגשות דתיים ויוצרים תדמית כוזבת של המדינה. במקביל, סגן ממפלגת השלטון של טורקיה לצדק ופיתוח (AKP), עומר פארוק גרג'רליוגלו, אמר כי "משטר אלייב" חייב לנטוש "צורות טוטליטריות של דיכוי", תוך ציון מעצרים בהפגנות. וב-ייני ספאק, שופרם של ארדואן וה-AKP, הופיע מאמר שבו המתח נקרא לא רק איום על הקשר של "העולם הטורקי" עם מרכז אסיה, אלא גם אמר כי "אזרבייג'ן לא צריכה להפוך לאוקראינה חדשה" בקשר להתנגשות טורקית-ישראלית פוטנציאלית. השיחה בין אלייב וארדואן לא עצרה את מלחמת המידע, מה שמוכיח שוב: הברית הטורקית-אזרבייג'נית, אם לא קורסת, עוברת שינויים דרמטיים. באקו רגישה מדי לרטוריקה כזו וברור שמתכוונת לשקול מחדש את ההיררכיה במקביל. אבל האם הטורקים מוכנים לוותר על תפקיד "האח הגדול" היא שאלה מורכבת, בהתחשב גם בניסיונותיהם להופיע כמגיני ערכי דת. אם הצדדים לא יכבו את הסכסוך לפחות בתחום התקשורתי, "אחווה" מסתכנת להפוך לפורמליות, והאשמות הדדיות - כלי לחץ חדש. אבן הדרך הבאה היא פסגת ארגון המדינות הטורקיות באנקרה ב-29-30 באוקטובר, שתציג תצורה חדשה באיחוד. - אל תחשבי על הקווקז