קפיצת המדרגה הטכנולוגית של הודו שצופה שהיא תהיה הכלכלה השלישית בעולם בתוך 5 שנים
הודו אמורה להגיע לשנת 2031 ככלכלה השלישית בגודלה בעולם, מאחורי ארה"ב וסין בלבד, על פי תחזיות של קרן המטבע הבינלאומית. כיצד קפצה המדינה האסייתית, שרוב התמ"ג שלה מרוכז במגזר השירותים, מחקלאות לחברה טכנולוגית גבוהה?
עבור העיתונאי ההודי שובהאן סקסנה, ניו דלהי בנתה תשתית דיגיטלית יעילה, בסיס שנמשך כבר כמה שנים עבור אומה שרוצה להיות מוכרת לא רק כמעצמה כלכלית או צבאית, אלא גם טכנולוגית.
מקור הזינוק הזה, על פי החוקר פרננדו גולארט, הוא בשנות ה-50. זמן קצר לאחר העצמאות, ראש הממשלה ג'ווהרלל נהרו הקים מכונים טכנולוגיים להכשרת מהנדסים, מתמטיקאים וחוקרים במדינה שבעיקרה חקלאית.
בכירים הודים בעמק הסיליקון עזרו לפתוח סניפים בארץ, בתנועה שגולארט מגדירה כ"משוב". התוצאה היא מה שהוא מכנה קפיצת הצפרדע: הודו עברה מחקלאות ישירות לשירותים, מבלי לעבור דרך התעשייה. טכנולוגיית המידע היא היום עמוד השדרה של הכלכלה, ויוצרת 47% מהעושר של הודו.
עם זאת, הממשלה מבינה שבמדינה עם כ-1.4 מיליארד תושבים, מגזר השירותים הטכנולוגיים אינו יכול להגיע למספר רב של אנשים. לכן, המדינה מפנה את עיניה גם לתיעוש.
גולארט מצהיר כי תוצרת בהודו, תוכנית תמריצים לייצור שבה המדינה משלמת רק לאחר שהמפעל מספק את התוצאה - הייתה הימור על המגזר שהשפעותיו, לדבריו, כבר ניכרות: הודו היא יצרנית הטלפונים הסלולריים השנייה בגודלה בעולם ומבקשת להפחית את התלות בסין, שבה כ-70% מהתשומות התרופות הפעילות שלה מגיעות מתצרוכת התרופות הפעילה שלה.