רוטיטר: נרטיב של נוסטלגיה לימים שבהם הבתים היו קטנים יותר, אבל הלבבות היו קרובים יותר.
צהריים בימי שישי ישנים; כאשר ניחוח האוכל של אמא וקולו של אבא היו כל האושר שלנו
כמה מהר חלפו הימים ההם שבהם האושר לא היה בעושר ולא במותרות; האושר היה השולחן הפשוט עליו ישב האב, האם לקחה אוכל בידיה האוהבות, והילדים התאספו סביב השולחן בהתלהבות.
לפי חדשות עלון, עבור רבים מאיתנו, יום שישי אחר הצהריים לא היה רק ארוחת צהריים; זה היה זיכרון של אהבה, שלווה, אינטימיות ומשפחה. הימים שבהם ניחוח האוכל של אמא מילאה את כל הבית, נשמע קול סיפורים ברדיו, ונוכחותו של אבא הייתה העידוד של הבית.
המשך בקישור למטה