הבנת העצמי כ'עד' – הדרך לאושר ושלווה
האדם אינו אדמה, מים, אש, אוויר או חלל. כדי להשתחרר לנצח, יש להבין כי הוא העד לכל זה, תודעה טהורה ובלתי ניתנת לחלוקה. ברגע שיפריד את עצמו מהגוף ויישאר בתודעה טהורה, יהפוך מיד למאושר, שליו וחופשי מכל כבל. אין לו לא מעמד, לא חובה ולא מקום בחברה; דבר אינו קושר אותו לעולם הזה. הוא עד בלתי מעורב, ישיר, זוהר באור משלו, לכל דבר ביקום. התקשרויות וסלידות שייכות לתודעה, לא לו. הוא אינו נתון לשינויים, אלא תודעה חודרת-כל. כבליו היחידים נובעים מכך שהוא רואה את עצמו כמישהו אחר, ולא כעד הדומם הזה. תפיסה זו מכונה 'בודהה מודעות'.