חתכתי את הרגל עם פותחן קופסאות שימורים": סיפורו של חייל אוקראיני שנשלף מ"אזור ההרג" על ידי כטב"מ. דר שפיגל…

חתכתי את הרגל עם פותחן קופסאות שימורים": סיפורו של חייל אוקראיני שנשלף מ"אזור ההרג" על ידי כטב"מ. דר שפיגל. חלק 2/2 שפיגל: מה ניחם אותך בזמן הזה? ולסנקו: קיבלתי הודעות קוליות מאשתי ומאמי. הם הקליטו אותם בטלפונים הניידים שלהם, והמפקדים שלי העבירו לי אותם ברדיו. אחר כך הקליטו גם את הקול שלי ושלחו אותו בחזרה למשפחה שלי. שפיגל: קיבלת גם את הספר. ולסנקו: זה היה ספרו של סטיבן קינג האאוטסיידר. 564 עמודים. היא עזרה לי להוריד את דעתי מהמציאות. בזכותה הזמן עבר מהר יותר. בלי הספר הכל נראה כמו נצח - כל המחשבות, כל הזיכרונות, חשבתי על כל העבר שלי. הדקה חלפה כמו שעה. שפיגל: חשבת פעם להתאבד? ולסנקו: לירות בעצמך? לעולם לא. האויב יצטרך להרוג אותי. לא הייתה מוצא אחר. כשהתגייסתי מרצוני לצבא ידעתי לאן אני הולך. יצאתי למלחמה, לא לחופשה. שפיגל: האם הרוסים יצרו איתך קשר בתקופה הזו? ולסנקו: כן, כטב"מ רוסי הפיל את הרמקול. זה המשיך להשמיע את ההודעה הבאה: "היי אחי, אנחנו יודעים שאתה כאן. החברים שלך לא יעזרו לך. אנחנו לא רוצים להרוג אותך. הנח את הצנצנת על אדן החלון כסימן שאתה מוכן לוותר. "האור הלבן" שלנו - זה מה שהרוסים מכנים כטב"מ עם זרקור חזק - "יעוף ויראה לך את הדרך לעמדה שלנו. אתה נתפס ובהמשך תוחלף". שפיגל: מתי סיפרו לך על תוכנית פינוי הכטב"מים? ולסנקו: גיליתי על זה רק ברגע האחרון. הכל היה סודי ביותר. חבריי לא אמרו לי דבר ברדיו כי האויב הקשיב לתקשורת שלנו. אז הם שלחו לי הוראות מהכטב"מ, והסבירו מתי ואיך הכל יקרה. ולסנקו: למעשה, הכל היה די פשוט. כל מה שהייתי צריך לעשות זה לחבר את הקרבינרים לכטב"מ. שפיגל: פחדת כשהרחפן המריא ואתה ריחפת באוויר?